חמא"ס – שפירוש שמה הוא "תנועת ההתנגדות האסלאמית", היא גוף אסלאמי סוני פונדמנטליסטי, השואף להקים מדינת הלכה פלסטינית במקום מדינת ישראל. חמא"ס נוסדה בידי השיח' אחמד יאסין מהרצועה, והחלה לפעול ב"שטחים" בדצמבר 1987 (עם תחילת ההתקוממות הראשונה). חמא"ס מגדירה את עצמה (על-פי אמנתה, שפורסמה באוגוסט 1988) כ"אגף הפלסטיני" של תנועת "האחים המוסלמים".

חמא"ס מתנגדת נחרצות להכרה בישראל ולהידברות עמה, ומקדשת את "הג'האד" ("מלחמת קודש") כדרך פעולה בלעדית לפתרון בעיית פלסטין. על-פי אמנת חמא"ס, מצוות "הג'האד" היא חובה דתית אישית, החלה על כל מוסלמי באשר הוא.

הזרוע הצבאית של חמא"ס, המכונה "גדודי עז אלדין אלקסאם" הוא ארגון טרור, שהינו חלק אינטגראלי מהתנועה. גוף זה ניזון מכספי התנועה, שחלקם הם כספי צדקה (אחד ממצוות היסוד באסלאם), וכן נהנה  מהפופולאריות שלה, שהושג באמצעות מערך ה"דעווה", שבנתה חמא"ס. מערך זה כולל רשת רחבה של ארגוני צדקה, המעניקים סיוע כלכלי, שירותי חינוך ודת, וכן שעורי אינדוקטרינציה של התקרבות לדת ("הכשרת הלבבות"), והוא משמש בידי חמא"ס כמאתר אזרחי לטיפוח פעיליה ותומכיה כבר מגיל צעיר.

בבחירות לפרלמנט, שהתקיימו ב"רשות הפלסטינית" בינואר 2006, זכתה חמא"ס ברוב גדול של מושבי "המועצה המחוקקת", והחליפה את פת"ח כמפלגת השלטון. בראש הממשלה הועמד אסמאעיל הניה, מבכירי חמא"ס ברצועה, והתנועה חתרה לבסס את מעמדה בהנהגת "הרשות הפלסטינית". במסגרת זו הקימה חמא"ס כוח מבצעי, שנטל בכוח את האחריות הביטחונית ברצועה מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים, המזוהים עם פת"ח, ובתום מספר סבבי אלימות פנימיים בין פעילי שתי התנועות, השתלטה חמא"ס על רצועת עזה (יוני 2007), גירשה את פעילי פת"ח מעמדותיהם, והפכה לגורם השלטוני הבלעדי שם. תחת שלטון חמא"ס ברצועה גבר ירי הרקטות מהרצועה לעבר ישראל, וכן התגברו המאמצים להברחות אמל"ח לרצועה ול"בניין הכוח", קרי – שידרוג היכולות המבצעיות של חמא"ס. זאת,  כהכנה לעימות עתידי מול ישראל.