28.2.2024 6:52:06
קריירה בשב"כ

מילון ארגוני טרור

גדודי חללי אלאקצא

גדודי חללי אלאקצא

שם כיסוי שנוצר בתחילת ההתקוממות השנייה (החל משלהי ספטמבר 2000) לציון תשתיות הטרור המזוהות עם פת"ח. שם זה שימש בעיקר בנטילות אחריות על פיגועים שביצעו פעילי "התנט'ים" – גוף השטח של פת"ח. השימוש בשם נועד לזהות את המשתמשים בו עם "התנט'ים", אך מבלי לסבך את התנועה בזירה הבינלאומית, שלא ראתה בעין טובה את מעורבות פעילי פת"ח בפיגועי טרור. בנטילות האחריות לפיגועים שביצעו הוסיפו חוליות רבות שם נוסף לשם "גדודי חללי אלאקצא", כדי לייחדם. בין השמות הנפוצים פלג אימן ג'ודה, גדודי ג'האד עמארין, צבא המאמינים בראשות עצאם בטש.. ועוד. "גדודי חללי אלאקצא" אינם גוף ממוסד (זרוע צבאית), אלא שורת חוליות טרור עצמאיות ברובן, שמשמרות זיקה מסוימת ל-פת"ח. זיקה זו הלכה והתרופפה, ככל שהתקדמה האינתיפאדה, וככל שגבר הנתק בין ראשי התנועה לפעיליה בשטח, כתוצאה מהתפוררות המסגרות הממוסדות של "התנט'ים" ושיתוקן. המאיץ לתהליך זה, היה, בין היתר, מעצרים וסיכולים של שורות הפיקוד הראשונות של "התנט'ים", שפעיליו היו, בתחילת האינתיפאדה, גורם הטרור הפעיל ביותר. בשטח נותרו חוליות טרור מקומיות עצמאיות, שצרפו לשורותיהם פעילים חדשים, ללא שיוך ארגוני או אף מקרב פעילי הפלגים הפלסטיניים האחרים, וקיבלו את חסותם ומימונם של גורמי הפעלת טרור מ-חו"ל, בעיקר "חזבאללה" מלבנון. החוליות העצמאיות של "גדודי חללי אלאקצא", לא רק שפעלו בשיתוף פעולה עם גורמי טרור, פלסטיניים ואחרים, אלא הם אף אימצו שיטות פעולה, וביניהם את מתווה פיגועי ההתאבדות, שהיו בתחילה נחלתם של ארגוני הטרור האסלאמיים. כך הצטרפו פעילי "הגדודים" למעגל מבצעי פיגועי הרג המוני בתחומי ישראל, חלקם באופן עצמאי ובחלקם תוך שיתוף פעולה עם ארגונים כגון "הג'האד האסלאמי הפלסטיני", או אף חמא"ס. במהלך ההתקוממות השנייה עשתה הנהגת "הרשות"/פת"ח מספר ניסיונות לכפות את מרותה על פעילי "הגדודים", שרבים מהם היו פעילים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הניסיונות "להכילם", לרסנם ולהוצאתם ממעגל מבצעי הטרור, צלחו באופן חלקי. יוזכר, "הסדר המבוקשים", שבעקבות יישומו (מאמצע 2008) יצאו מאות פעילים ממעגל הטרור לאחר שהתחייבו לחדול מכל עיסוק בטרור ולהסגיר את נשקם לידי המנגנונים, בתמורה להימנעות ישראל מנקיטת מהלכים מולם. לצד זאת, מרבית חוליות הטרור של "גדודי חללי אלאקצא", שממשיכות את פעילותן גם בתקופה זו, הם הגורמים שמוכוונים ומממומנים בידי גורמי טרור חיצוניים, שהאינטרס שלהם הוא שלא להפסיק את פעילות הטרור נגד ישראל.

גדודי עז אלדין אלקסאם

גדודי עז אלדין אלקסאם

"הזרוע הצבאית" של חמא"ס, המשמשת כמנגנון הפיגועים של התנועה. נקרא על שמו של שיח' אלקסאם, הנחשב לאבי ההתנגדות הפלסטינית המודרנית, שנהרג בידי הבריטים בשנת 1935. המנגנון בלט בשימוש הנרחב שעשו פעיליו במתווה פיגועי התאבדות והרג המוני החל משנת 1993, שהגיע לשיא במהלך השנים הראשונות של ההתקוממות השנייה (החל מספטמבר 2000). בפיגועים אלה, שבוצעו בעיקר בתחומי ישראל באוטובוסים ובמקומות בילוי צפופים, נהרגו מאות בני אדם ואלפים נפצעו. פעולות הסיכול של ישראל (החל ממבצע "חומת מגן", מרס 2002) והקמת "מרחב החיץ" באזור השומרון, הביאו לצמצום משמעותי במספר ההצלחות של חמא"ס בהוצאת פיגועי התאבדות לישראל. לצד פיגועי ההתאבדות ביצע המנגנון גם פיגועי חטיפה של ישראלים, פיגועי מטען ופיגועי ירי מרכב חולף. בעשור האחרון התמקד המנגנון בתחומי פיתוח יכולות ירי תלול מסלול מהרצועה (מרגמות מייצור עצמי ורקטות הנקראות "קסאם") ושיפור טווח המעוף ודיוק הפגיעה שלהם, ומאז ה"התנתקות" ויציאת ישראל מרצועת עזה (ספטמבר 2005), גם בתחום הברחות האמל"ח.

אלקאעדה ("הבסיס")

אלקאעדה ("הבסיס")

נוסד על ידי אסאמה בן לאדן ואימן אלט'ואהירי. משתייך לזרם "הג'האד העולמי", השואף להפיץ את האסלאם ולהקים חליפות אסלאמית, קרי – שלטון על פי ההלכה המוסלמית, אשר יוחל על כל המדינות בעולם.

על פי תפיסת "אלקאעדה" על כל מוסלמי חלה החובה להשתתף ב"ג'האד" כדי להחזיר את האסלאם למקום הראוי לו. לפיכך, "הג'האד" אינו מכוון רק כלפי הכופרים, הלא מוסלמים, אלא גם נגד משטרים ערבים ומוסלמים, שאינם פועלים בדרך האסלאם הנכונה, קרי – נוטים למערב ומאמצים את ערכיו, כגון: לאומיות, דמוקרטיה, חוקה ובחירות.

"אלקאעדה" דוגל בלחימה טוטאלית וללא פשרות באויביו, ולתפיסתו, העולם כולו הוא זירת מאבק לגיטימית, וכל האמצעים כשרים להשגת המטרה (כולל שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי ופגיעה באזרחים).

ארגון "אלקאעדה" עומד מאחורי מספר רב של פיגועי טרור רבי נפגעים, ובראשם פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 ב-ארה"ב, וכן שורת פיגועים ביעדים אמריקניים ומערביים באפריקה, במפרץ ובאירופה, וכן ביעדים יהודיים וישראלים, כולל פיגועים בבתי כנסת יהודיים בעולם (בג'רבה/תוניסיה, ב-2002, ובאיסטנבול/תורכיה ב-2003).

הארגון מגייס את תומכיו על בסיס שותפות רעיונית, כאשר האינטרנט משמש כלי מרכזי לכך. בשנים האחרונות הוקמו בהשראת הארגון תשתיות טרור המזוהות עם "הג'האד העולמי" במספר רב של מדינות, כולל במזרח התיכון (ירדן, סוריה, לבנון , מצרים). בולטות במיוחד תשתיות הטרור בעיראק ובצפון אפריקה, הקשורות ישירות להנהגת "אלקאעדה" בראשות בן לאדן

ב"שטחים" ובקרב ערביי ישראל נפוצו רעיונות "הג'האד העולמי" על בסיס זה, וניכר גידול במספר המקרים בהם פעילים בודדים או תשתיות טרור מקומיות (בדגש על רצועת עזה) יוצרים קשר עם פעילי "אלקאעדה" ומשתלבים בפעילות הסברתית ומבצעית, שמטרתה, בסופו של דבר, ביצוע פיגועים כנגד יעדים בישראל.

ברצועת עזה פועלים מספר ארגוני טרור תחת אידיאולוגיית "הג'האד העולמי"/"אלקאעדה", וביניהם: "צבא האסלאם" ו"פת'ח אלאסלאם בפלסטין", אך גם מספר גופים קטנים יותר, שאמצו אידיאולוגיה זו והם פועלים בעיקר נגד אוכלוסיית הזרים שם (תקיפת מוסדות נוצריים), ונגד אורח החיים החילוני (תקיפת בתי קפה אינטרנט וחופים מעורבים).

חמא"ס

חמא"ס

חמא"ס – שפירוש שמה הוא "תנועת ההתנגדות האסלאמית", היא גוף אסלאמי סוני פונדמנטליסטי, השואף להקים מדינת הלכה פלסטינית במקום מדינת ישראל. חמא"ס נוסדה בידי השיח' אחמד יאסין מהרצועה, והחלה לפעול ב"שטחים" בדצמבר 1987 (עם תחילת ההתקוממות הראשונה). חמא"ס מגדירה את עצמה (על-פי אמנתה, שפורסמה באוגוסט 1988) כ"אגף הפלסטיני" של תנועת "האחים המוסלמים".

חמא"ס מתנגדת נחרצות להכרה בישראל ולהידברות עמה, ומקדשת את "הג'האד" ("מלחמת קודש") כדרך פעולה בלעדית לפתרון בעיית פלסטין. על-פי אמנת חמא"ס, מצוות "הג'האד" היא חובה דתית אישית, החלה על כל מוסלמי באשר הוא.

הזרוע הצבאית של חמא"ס, המכונה "גדודי עז אלדין אלקסאם" הוא ארגון טרור, שהינו חלק אינטגראלי מהתנועה. גוף זה ניזון מכספי התנועה, שחלקם הם כספי צדקה (אחד ממצוות היסוד באסלאם), וכן נהנה  מהפופולאריות שלה, שהושג באמצעות מערך ה"דעווה", שבנתה חמא"ס. מערך זה כולל רשת רחבה של ארגוני צדקה, המעניקים סיוע כלכלי, שירותי חינוך ודת, וכן שעורי אינדוקטרינציה של התקרבות לדת ("הכשרת הלבבות"), והוא משמש בידי חמא"ס כמאתר אזרחי לטיפוח פעיליה ותומכיה כבר מגיל צעיר.

בבחירות לפרלמנט, שהתקיימו ב"רשות הפלסטינית" בינואר 2006, זכתה חמא"ס ברוב גדול של מושבי "המועצה המחוקקת", והחליפה את פת"ח כמפלגת השלטון. בראש הממשלה הועמד אסמאעיל הניה, מבכירי חמא"ס ברצועה, והתנועה חתרה לבסס את מעמדה בהנהגת "הרשות הפלסטינית". במסגרת זו הקימה חמא"ס כוח מבצעי, שנטל בכוח את האחריות הביטחונית ברצועה מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים, המזוהים עם פת"ח, ובתום מספר סבבי אלימות פנימיים בין פעילי שתי התנועות, השתלטה חמא"ס על רצועת עזה (יוני 2007), גירשה את פעילי פת"ח מעמדותיהם, והפכה לגורם השלטוני הבלעדי שם. תחת שלטון חמא"ס ברצועה גבר ירי הרקטות מהרצועה לעבר ישראל, וכן התגברו המאמצים להברחות אמל"ח לרצועה ול"בניין הכוח", קרי – שידרוג היכולות המבצעיות של חמא"ס. זאת,  כהכנה לעימות עתידי מול ישראל.

חזבאללה

חזבאללה

הארגון הוקם בידי כוחות "משמרות המהפכה" האיראניים, שהגיעו ללבנון במהלך מלחמת "שלום הגליל" בשנת 1982, כחלק ממדיניות ייצוא המהפכה האסלאמית. עד ליציאת צה"ל מלבנון (מאי 2000) פעל הארגון רבות נגד כוחות צה"ל בשטח, ולאחר היציאה התמקד במימון, הכוונה והפעלת תשתיות טרור ב"שטחים".

חזבאללה – המורכב כולו מפעילים לבנוניים ללא זיקה לאומית לסכסוך הפלסטיני-ישראלי – משמש כזרוע מבצעית קדמית של איראן מול ישראל, ומוציא אל הפועל את מדיניותה הכוללת, הדוגלת בליבוי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובייזום פעילות טרור נגד ישראל.

הארגון, שפעל בתחילה להחדרת מפגעים וסייענים דרך מעברי הגבול בתיעוד זר ובפעילות דרך הגבולות להברחות אמל"ח ומפגעים, מתמקד – החל משנת 2003 – בהקמת תשתיות טרור ב"שטחים" ובישראל ובמימון פעילותן של קבוצות טרור פלסטיניות, שפועלות נגד ישראל. בראש רשימת הארגונים הנתמכים בידי חזבאללה עומדים גורמי "גדודי חללי אלאקצא", המזוהים עם פת"ח, שהחזבאללה משמש גם כגורם תיווך בין פעיליהם באזורים השונים. לצד פעילי "גדודי אלאקצא" לא נפקד מקומם של גופי טרור אחרים כגון: "הג'האד האסלאמי הפלסטיני", "ועדות ההתנגדות העממית" ואף חמא"ס.

לצד העברת מימון רחב היקף לגופי הטרור הפלסטיניים, עושים גורמי חזבאללה מאמץ ניכר לשדרוג יכולות החבלה של תשתיות הטרור ב"שטחים". במסגרת זו פועל הארגון ל:

• העברת ידע רב בתחום החבלה ובכלל זאת, חומרי הדרכה בנושאי ייצור ושימוש באמצעי לחימה, בין היתר, על אודות אופן הכנת חומרי נפץ מאולתרים, וחגורות נפץ וכן ידע לייצור אמל"ח תלול מסלול.

• הברחות נשק ואמצעי לחימה איכותיים ל"שטחים". זאת, גם באמצעות התווך הימי. יוזכרו הספינות סנטוריני ו-KARIN A שנלכדו (בינואר 2001 ובינואר 2002, בהתאמה) כשעל סיפונן כמויות גדולות של אמצעי לחימה, בהם: טילים נגד מטוסים, מרגמות, נשק קל ותחמושת.

• העברת אימונים צבאיים ב-חו"ל לפעילים מ"השטחים". בעיקר בלבנון.

חוליות הטרור ב"שטחים", הממומנות ומוכוונות בידי חזבאללה מלבנון, ביצעו במהלך ההתקוממות הנוכחית מספר רב של פיגועים, במתווים שונים, כולל פיגועי הרג המוני והתאבדות, בהם נהרגו עשרות ישראלים ומאות נפצעו. בין הפיגועים הבולטים של "חזבאללה" ב-חו"ל נגד יעדים ישראליים/יהודיים יוזכרו פיצוץ שגריות ישראל בארגנטינה (1992) ופיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (1994).

החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע)

החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע)
אחד מארגוני האופוזיציה הפלסטיניים, המתנגדים לתהליך השלום ול"הסכמי אוסלו". הארגון, הבולט ביחסו הבלתי מתפשר כלפי ישראל, דוגל בהמשך "המאבק המזוין" ובשאיפה להקמת "מדינה פלסטינית חילונית-דמוקרטית בכל שטח פלסטין", קרי – במקום ישראל.
החז"ע - ארגון שמאל מרקסיסטי – הוקם בדצמבר 1967 בידי ג'ורג' חבש (נוצרי, יליד העיר לוד), אשר עמד בראשו עד לשנת 2000, והוביל את הקו הנוקשה של הארגון  נגד ישראל. ב-2000 פרש חבש מהנהגת הארגון והוחלף בידי סגנו אבו עלי מצטפא. כיום, עומד בראש הארגון אחמד סעדאת, תושב רמאללה, שהיה מעורב בפעולות טרור נגד ישראל, והוא מרצה את עונשו בכלא בישראל לאחר שנשפט על חלקו ברצח שר התיירות הישראלי, רחבעם זאבי (גנדי) שבוצע בידי פעילי הארגון (17 אוקטובר 2001).
בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים, לאחר התפרקות ברה"מ והגוש הקומוניסטי שהיוו עבורו משענת אידיאולוגית וכלכלית, פחתו השפעתו של הארגון ומידת התמיכה העממית לה זכה ב"רחוב" הפלסטיני. למרות זאת, החז"ע נחשב לארגון השמאל הגדול ביותר בזירה הפלסטינית, ולארגון השני בחשיבותו ב-אש"פ.
נוכח היקפו המצומצם של הארגון שאפו פעיליו להתבלט בפעילות הטרור שביצעו נגד ישראל. וכך, בשנות ה-70 בלט החז"ע כארגון אשר יזם והוביל את פיגועי חטיפות המטוסים, וב-1972 ביצעו פעיליו, בסיוע של אנשי גרילה יפניים (קוזו אוקומוטו) התקפת טרור בנמל תעופה של ישראל, במהלכו נהרגו 22 בני אדם.
במהלך ההתקוממות השנייה (החל מספטמבר 2000) "התמחו" פעילי החז"ע בביצוע שורת פיגועי פיצוץ מכוניות תופת בתחומי ישראל לצד ביצוע פיגועי ירי ומטען ב-איו"ש וירי פצצות מרגמה ברצועה. כאמור, פעילי הארגון אף רצחו את השר רחבעם זאבי במלון בירושלים. בתקופה האחרונה משתפים פעילי הארגון פעולה עם פעילי הפלגים האחרים לביצוע פיגועי טרור נגד ישראל.

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (הגא"פ)

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (הגא"פ)

ארגון טרור אסלאמי פונדמנטליסטי, שצמח מתוך "הג'האד האסלאמי" במצרים – ענף רדיקאלי של "האחים המוסלמים", שחתר להקמת "חליפות אסלאמית" באמצעות מאבק אלים ("ג'האד") אקטיבי. בהשפעת הענף המצרי הוקם בעזה, בשנת 1981, "הג'האד האסלאמי בפלסטין", המשלב אידיאולוגיה לאומית קיצונית עם התפיסות האסלאמיות: השמדת מדינת ישראל והחלפתה במדינה פלסטינית אסלאמית, שתוקם על כל שטחי פלסטין. על-פי תפיסותיו של הארגון, "שחרור פלסטין" הוא הצעד הראשון "לגאולת האסלאם", והדרך להשיג זאת – באמצעות "ג'האד" ופעילות טרור בלתי מתפשרת נגד ישראל.

בראש הפלג הפלסטיני, שהוקם ברצועה, עמד ד"ר פתחי שקאקי, שנחשב למייסד הארגון, ולאחר שנהרג במלטה (אוקטובר 1995 ) החליף אותו רמד'אן שלח. שקאקי, והשיח' עבד אלעזיז עודה, שנחשב גם הוא ממייסדי הארגון (שניהם היו סטודנטים במצרים, שהושפעו מתפיסות "הג'האד האסלאמי המצרי" ומהמהפכה האסלאמית באיראן, 1979), גורשו מרצועת עזה ללבנון בשנת 1988, לאחר סדרת פיגועי טרור קשים שביצעו פעילי הארגון, ומאז ממוקמת מפקדת הארגון בסוריה.

בדמשק זוכה הנהגת הארגון לחופש פעולה רחב מצד שליטיה, וכן לתמיכה רחבה מצד איראן, המעניקה לארגון סיוע כספי ומבצעי. בפועל, משמש ה-גא"פ ככלי מרכזי בידי איראן לקידום המאבק נגד ישראל, ולהרחבת השפעתה על סדר היום הפלסטיני.

"הג'האד האסלאמי הפלסטיני" היה, במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, ארגון הטרור הפעיל ביותר שביצע פיגועים קשים ביעדים ישראליים. לאחר חתימת "הסכמי אוסלו", להם מתנגד הארגון בנחרצות, אמצו פעיליו את מתווה פיגועי ההתאבדות וביצעו מספר פיגועים קשים בתחומי ישראל. במהלך ההתקוממות השנייה (החל מספטמבר 2000) בלטו פעילי הארגון, במיוחד מאזור השומרון, בביצוע שורת פיגועי התאבדות ותופת, בהם נהרגו עשרות ישראלים ונפצעו מאות.

בעקבות פעולות הסיכול של ישראל ב-איו"ש, והקמת "מרחב החיץ" באזור השומרון, פחת מספר הפיגועים שהצליחו פעילי הארגון לבצע, ובשנים האחרונות – הגם שהארגון ממשיך במאמציו לביצוע פיגועי התאבדות בישראל – מתמקדים פעיליו, בעיקר ברצועה, בביצוע ירי תלול מסלול (רקטות ופצצות מרגמה) לעבר ישראל, כולל ירי של רקטות תקניות מסוג "גראד" לעבר אשקלון. זאת, לצד פיגועי ירי ומטען ואף מעורבות בפיגוע ההתאבדות באילת (29 ינואר 2007).

ל"ג'האד האסלאמי הפלסטיני" מערך של תשתית אזרחית, המפעיל מוסדות חינוך, תרבות, חברה ודת, ומבוסס על אגדות צדקה הכפופים לו. בפועל, מהווה תשתית זו "מעטפת סיוע" תומך לפעילות הטרור של הארגון, קרי – סיוע למשפחות הרוגים, פצועים ואסירים, וכן מאתר לגיוס פעילים, והיא האמצעי המרכזי להשגת מטרות הארגון.

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חז"ד)

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חז"ד)
ארגון שמאל לניניסטי-מרקסיסטי שהתפלג (פברואר 1969) מארגון "החזית העממית" בראשותו של ג'ורג' חבש, על-רקע חילוקי דעות אישיים ואידיאולוגים בינו לבין נאיף חואתמה (נוצרי שמוצאו מירדן) העומד בראש החז"ד מאז הקמתו ועד היום.
ארגון החז"ד שהתנגד לקו המדיני שהוביל ערפאת ב-אש"פ, היה חבר ב"חזית הסירוב": מסגרת שהקימו הפלגים הפלסטיניים המתנגדים להסכמים עם ישראל, אך במהלך השנים גברו בתוכו הקולות הקוראים להתאמת עמדות הארגון להתפתחויות בזירה בפלסטינית בעקבות "הסכמי אוסלו". במסגרת זו הכריז החז"ד על נכונותו (מאי 1998) להשתלב בהסדר הקבע על בסיס החלטות האו"ם בסוגיה הפלסטינית.
הקו המתון הנ"ל לא היה מקובל על כלל פעילי הארגון ובעקבות חילוקי דעות על רקע זה פרשו (1990) המתונים, בראשותו של יאסר עבד רבו, סגנו של חואתמה, אשר הקים ב-1994 את פיד"א ("האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני"), הקרובה בעמדותיה ל-פת"ח ואשר השתלבה ב"רשות".
ניצני התמתנות ניכרו גם בחואתמה עצמו, אשר אף ביקש אישור להיכנס לשטחי "הרשות" ועורר עליו את כעסם של ארגוני האופוזיציה, והן של חלק מפעילי הארגון בעקבות לחיצת היד המתוקשרת עם הנשיא ויצמן במהלך הלווייתו של המלך חוסין (8 פברואר 1999).
באשר לפיגועי הטרור – החז"ד בלט בפיגועים שביצע בשנות ה-70 של המאה העשרים, ביניהם: פיגוע מעלות (1974), חדירות במגשימים ובבית שאן ופיצוץ עגלת תופת ברחוב יפו בירושלים (1975).
במהלך ההתקוממות השנייה (החל מספטמבר 2000) ביצעו פעילי הארגון פיגועים בעיקר ברצועת עזה, וזאת במתווה של  ירי נק"ל, חדירה ליישובים ולמוצבים, הנחת מטעני חבלה וירי של רקטות ופצצות מרגמה. רוב הפיגועים בוצעו בשיתוף פעולה עם פעילים של ארגוני טרור אחרים.

החזית העממית – המפקדה הכללית/ פלג אחמד ג'יבריל

החזית העממית – המפקדה הכללית/ פלג אחמד ג'יבריל

פלג של "החזית העממית" שהוקם באפריל 1968 על רקע סכסוך אישי בין אחמד ג'בריל, העומד בראש הארגון עד היום, לבין גורג' חבש.

ג'בריל, בזמנו סרן בצבא הסורי, קבע את מקומו בדמשק והנהיג מדיניות פרו סורית של הארגון.

הארגון – הקטן בגודלו – התפרסם בשורת פיגועי ראווה שביצע בשנות ה-70 (חטיפת מטוס סוויסאר, פיגוע אוטובוס ילדי אביבים וטבח באזרחים ישראלים בקרית שמונה) אך לעיקר פרסומו זכה בעקבות עסקת חילופי אסירים המוכרת בשם "עסקת ג'בריל" (מאי 1985). בעסקה שוחררו 1,150 אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור 3 חיילים ישראליים (חזי שי, נסים סאלם, ויוסף גרוף) שנפלו בשבי בקיץ 1982. פיגוע נוסף שביצעו פעילי הארגון הוא פיגוע "ליל הגלשונים" במהלכו (נובמבר 1987) הצליח מחבל של הארגון לחדור לשטח ישראל באמצעות גלשן אוויר, לפרוץ למחנה צבאי ולהרוג 6 מחייליו.

לארגון אין כיום אחיזה רבה בשטח (קיים בעיקר ב-איו"ש, ולא ברצועה) ופעיליו משתפים פעולה עם תשתיות ארגון האם, "החזית העממית".

ועדות ההתנגדות העממית

ועדות ההתנגדות העממית
ארגון טרור הפועל ברצועה, ומהווה "מסגרת גג" לחוליות טרור מארגונים שונים. ראשיתו בוועדות הגנה מקומיות, שהתארגנו בתחילת ההתקוממות השנייה (מספטמבר 2000) להגנה על התושבים מפני אפשרות של פלישה ישראלית לערים הפלסטיניות המרכזיות. בעיר רפיח עמד ג'מאל אבו סמהדאנה, פעיל שטח בכיר של פת"ח (ובעברו פעיל של "הג'האד האסלאמי הפלסטיני") בראש ועדות ההגנה ופעל להפיכתן למיליציה לוחמת, אותה כינה "ועדות ההתנגדות העממית".
בתחילת 2001 הודיע אבו סמהדאנה על פרישתו מ-פת"ח, נוכח הקו המתון מדי כלפי ישראל, ובמקביל פעל לחבר את "ועדות ההתנגדות העממית" לגורמי הפעלת טרור בלבנון, לרבות "חזבאללה" ואיראן, מהם קיבל מימון לפעילות הטרור של ארגונו.
הצלחות שרשמו לזכותם פעילי "הוועדות" בפיגועי מטעני גחון, שביצעו נגד כוחות ישראליים בדרום רצועת עזה משכו אליהן פעילים מהפלגים הפלסטיניים האחרים, ובכלל זאת מ-חמא"ס, ומ"הג'האד האסלאמי הפלסטיני". שורות הארגון התמלאו, ובהדרגה הורחבה פעילות "הוועדות" לאזורים נוספים ברצועה, מלבד אזור רפיח, כגון מרכז הרצועה וצפונה. אבו סמהדאנה ניסה להרחיב את פעילות "ועדות ההתנגדות העממית" גם תחום איו"ש, אך לא השיג בתחום זה הצלחה רבה.
במהלך השנים, ובמיוחד לאחר מותו של אבו סמהדאנה (יוני 2006) התפצל הארגון למספר פלגים, אשר חלקם פרשו ממנו והפכו למסגרות עצמאיות דוגמת "צבא האסלאם", שפעיליו היו  מעורבים בפיגוע סמוך לכרם שלום (יוני 2006), במהלכו נחטף החייל הישראלי גלעד שליט לרצועה.
כיום קיימים שני פלגים יריבים של "ועדות ההתנגדות העממית", הפועלים תחת שם זה. הפלג המרכזי (הדרומי), שהוא הגדול יותר מבחינת מספר פעיליו והיקף הטרור שהוא מבצע; והפלג הצפוני, שהוא הקטן יותר. הפלג הצפוני, בראשותו של זכריא דע'מוש, מקיים תלות מוחלטת     ב-חמא"ס ופועל בהנחייתה ובמימונה.  
במהלך ההתקוממות השנייה בלטו פעילי "ועדות ההתנגדות העממית" בביצוע פיגועי מטען רבי עוצמה נגד טנקים ישראליים ברצועת עזה, וכן לקחו חלק בביצוע ירי תלול מסלול (רקטות ופצצות מרגמה) לעבר ישראל. "פעילי "הוועדות" אף שיתפו פעולה עם פעילים מהפלגים הפלסטיניים האחרים לביצוע פיגועי טרור רב-ארגוניים נגד ישראל. 

חטיבות צלאח אלדין

שם המשמש את פעילי "ועדות ההתנגדות העממית" לנטילת אחריות לפיגועים שביצעו.

פלוגות ירושלים

שם המשמש את פעילי "הג'האד האסלאמי הפלסטיני" לקבלת אחריות לפיגועים שביצעו.

פת"ח אלאסלאם בפלסטין

ארגון בעל אידיאולוגיה של "הג'האד העולמי", המזוהה עם פת"ח אלאסלאם בלבנון. הארגון שם לו כמטרה לבצע פיגועים ביעדים ישראליים ומערביים, אך לפי שעה טרם ניכרת פעילות מבצעית משמעותית שלו. בפועל, פעילי הארגון מעורבים בירי רקטות ובפיגועי ירי לעבר כוחות צה"ל במעטפת הרצועה. בולטת קבלת אחריות של הארגון על פיגועי ירי רקטות, שבוצעו בידי ארגוני טרור אחרים ברצועה.

צבא האומה

צבא האומה

ארגון טרור חדש יחסית ברצועה. מייסדיו נמנים עם פעילי "ועדות ההתנגדות העממית" לשעבר, אשר אימצו אידיאולוגיה של "הג'האד העולמי".  הארגון מונה, לפי שעה, כמה עשרות פעילים בלבד, המשתפים פעולה בתחום הטרור עם ארגוני טרור אחרים. לצד זאת, מטרתו המוצהרת של הארגון היא בראש ובראשונה "החלת ההלכה האסלאמית והחייאת הח'ליפות". בהקשר זה, ניכרת פעילות הסברה רחבה של הארגון, ולרשותו אף אתר אינטרנט עצמאי, המבטא את עמדותיו ופעילותו.

צבא האסלאם

צבא האסלאם

פלג שפרש בתחילת שנת 2006 מ"ועדות ההתנגדות העממית", והתבסס כארגון טרור עצמאי ברצועת עזה. בראשו עומד ממתז דע'מש – פעיל טרור מעזה – אשר בעקבות סכסוך שלו עם ראשי "ההתנגדות", במסגרתן פעל עד אז, פרש ביחד עם אנשיו והקים את "צבא האסלאם". רוב פעילי הארגון נמנים עם בני חמולת דע'מש בעזה.

עם פרישתו אימץ הפלג את האידיאולוגיה של "הג'האד העולמי", אותה חרט על דגלו. הארגון התבלט כאחד ממחוללי אנרכיה ברצועה, אך פעיליו היו מעורבים גם בפיגועי טרור מובהקים, ביניהם: פיגוע כרם שלום, במהלכו נחטף החייל גלעד שליט לרצועה (יוני 2006). פעילי "צבא האסלאם" גם עמדו מאחורי חטיפותיהם של 2 כתבי רשת "פוקס" ברצועה (אוגוסט 2006) וכן של העיתונאי הבריטי אלן ג'ונסטון (יולי 2007).

28.2.2024 6:52:06