סיכום שנתי 2015

נתוני נפגעים בפיגועי טרור

במהלך 2015 חלה עלייה במספר ההרוגים בפיגועי טרור מאיו"ש ובירושלים, בהשוואה לשנה שעברה: 28 הרוגים, לעומת 20 במהלך 2014. מתוכם 25 הם אזרחים (22 ישראלים, 2 זרים, ופלסטיני) ו-3 הם אנשי כוחות הביטחון.

"הקפיצה" במספר ההרוגים נרשמה בשלהי שנת 2015, כתוצאה מגל ההסלמה, שהחל בחודש אוקטובר. כך, בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר נרשמו 24 הרוגים, לעומת 4 הרוגים, בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

מרבית ההרוגים השנה הם כתוצאה מפיגועים שבוצעו ביהודה (12 הרוגים) ובירושלים (10 הרוגים). 4 הרוגים נרשמו בפיגועים בתחומי ישראל (2 בבאר שבע ו-2 בתל-אביב), ו-2 הרוגים בשומרון (סמוך לאיתמר).

המתווה הקטלני ביותר הוא ירי: 16 הרוגים (5 מההרוגים בפיגועים משולבים של ירי ודקירה). מתווים נוספים: דקירה – 8 הרוגים, דריסה – 3 הרוגים, והרוג אחד כתוצאה מהשלכת אבן.

להלן גרף התפלגות ההרוגים בחתך חודשי ועל פי מתווה:

הרוגים מטרור פלסטיני בשנת 2015 בחתך חודשי ומתווה

נתוני פצועים

בשנת 2015 נמנו 239 פצועים מפיגועי טרור [1]. זאת, לעומת 63 ב-2014. עלייה ניכרת במספר הפצועים חלה ברבעון האחרון של השנה (אוקטובר – דצמבר): 174 פצועים, לעומת 65 בחודשים ינואר עד ספטמבר.

המתווים, שגרמו למספר הגבוה ביותר של פצועים, השנה הם: דקירה - 114 פצועים, דריסה - 70 פצועים, וירי מנשק קל - 39 פצועים. מתווים נוספים: פיגועי השלכת בקבוקי-תבערה: 9 פצועים; מטען: 3 פצועים; תקיפה: 2 פצועים; ויידוי אבנים: 2 פצועים (נמנים רק פיגועים עם פצועים באורח "בינוני" ומעלה).

גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-ספטמבר) בלט חלקם של פיגועי הדקירה והדריסה בגרימת פצועים. כך, בפיגועי דקירה: 32 פצועים (ועוד 82 ברבעון האחרון), ובפיגועי דריסה: 19 פצועים (ועוד 51 ברבעון האחרון). מנגד, ברבעון האחרון של השנה חלה עלייה משמעותית במספר הפצועים כתוצאה מפיגועי ירי: 34 פצועים, לעומת 5 פצועים, בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

להלן גרף התפלגות הפצועים בשנת 2015 על פי מתווה ובחתך חודשי:

התפלגות פצועים בפיגועים במהלך 2015 על-פי מתווה ובחתך חודשי

[1] לא נמנים פצועים בהפרות סדר ובאירועי לחימה. פצועים כתוצאה מהשלכת אבנים – נמנים רק פצועים מרמת פגיעה בינוני ומעלה.

להלן גרפי השוואה של הרוגים ופצועים בשנים האחרונות:

התפלגות הרוגים בפיגועים בחתך שנתי

התפלגות פצועים בפיגועים בחתך שנתי

גזרת איו"ש וירושלים

בשנת 2015 חלה ירידה קלה במספר הפיגועים באיו"ש לעומת שנה שעברה: 1,719

(1,793 ב-2014) אך, מנגד חלה עלייה בחומרתם, וכפועל יוצא מכך במספר ההרוגים. כך, ב-2015 נהרגו באיו"ש 14 בני אדם: 12 ביהודה ו-2 בשומרון. זאת, לעומת 5 הרוגים ב-2014, כולם ביהודה.

גם השנה, הוביל אזור יהודה מבחינת מספר הפיגועים: 1,368 פיגועים, ו-351 בשומרון. זאת לעומת 2014: 1,342 פיגועים ביהודה, ו-451 בשומרון.

הירידה במספר הפיגועים באיו"ש בולטת בעיקר במתווה של השלכת בקבוקי תבערה: 1,349 פיגועים (1,086 ביהודה ו-263 בשומרון), לעומת 1,507 פיגועים ב-2014 (1,136 ביהודה; 371 בשומרון). מנגד, בשאר המתווים נרשמה עלייה במספר הפיגועים: 73 פיגועי ירי, (50 בשנת 2014), ו-240 פיגועי מטען, לרבות השלכת מטעני צינור ורימונים מאולתרים (222 ב-2014). בולטת העלייה במספר פיגועי הדקירה: 38 פיגועים, והדריסה: 18 פיגועים. זאת לעומת 3 פיגועים בכל מתווה בשנת 2014.

בירושלים חל בשנת 2015 גידול במספר הפיגועים: 635 פיגועים, לעומת 346 בשנת 2014, אך ללא גידול מקביל במספר ההרוגים: 10 הרוגים בשנת 2015, לעומת 11 בשנת 2014.

מרבית הפיגועים בירושלים הם פיגועי טרור עממי, ורק מיעוטם הקטן הם פיגועים בנשק חם. כך, למעלה מ-92% מהפיגועים (584 פיגועים) הם במתווה של השלכת בקבוקי תבערה; 31 פיגועים במתווה של דקירה (לעומת 5 פיגועים ב-2014); 5 פיגועי דריסה, ו-2 פיגועי תקיפה ויידוי אבנים עם נפגעים.

להן גרף התפלגות הפיגועים (למעט השלכת בקבוקי תבערה) בחלוקה לאזורים ועל פי מתווה:

התפלגות פיגועים באיו"ש ובירושלים בשנת 2015 על-פי מתווה ובחלוקה לאזורים

השלכת בקבוקי-תבערה בחתך שנתי ולפי אזור

גל הטרור, שהחל ברבעון האחרון של שנת 2015, בא לידי ביטוי בעיקר בשטחי איו"ש וירושלים. הגל, שרוב הפיגועים בו הם במאפיינים של דקירה ודריסה, ומיעוטם פיגועי ירי ואמל"ח חם, מאופיין במפגעים מהדור הצעיר, בעיקר בדפוס של "מפגע בודד". בהיקשר זה, ניכרת בולטות לאזורי ירושלים וחברון.

במהלך 2015 בוצעו 84 פיגועי דקירה, רובם (69 פיגועים) במהלך גל ההסלמה, שהחל בחודש אוקטובר. קרוב למחצית מפיגועים אלה בוצעו בירושלים (31 פיגועים) ובתחומי "הקו הירוק" (15 פיגועים), רובם במעורבות של מפגעים, שמוצאם מאיו"ש ומירושלים.

גם בשנת 2015 היה חמאס גורם האיום המרכזי באיו"ש, נוכח מאמצי הארגון לשקם מפקדות ותשתיות צבאיות בשטח. זוהתה עלייה משמעותית בהכוונה של מפקדות חמאס, בחו"ל וברצועה, להניע פיגועי טרור באיו"ש. זאת, כדי להרחיק את הפיגועים משטח הרצועה, כדי לאפשר התעצמות ובניין הכוח, ובין היתר, גם כדי להביא לערעור יציבות שלטון הרש"פ.

רצועת עזה

במהלך שנת 2015 חלה ירידה משמעותית במספר הפיגועים שמוצאם ברצועת עזה: 44 פיגועים, לעומת 121 בשנת 2014 (ללא אירועי הלחימה במהלך "צוק איתן"). התפלגות הפיגועים: 25 פיגועי ירי רקטות; 2 פיגועי ירי פצצות-מרגמה; 8 פיגועי ירי מנשק קל (כולל ירי צליפה); 2 פיגועי מטען; פיגוע ירי נ"ט; ו-6 פיגועי השלכת בקבוקי-תבערה. בפיגועים אלה לא היו נפגעים.

להלן גרף התפלגות פיגועים, שמוצאם ברצועת עזה, במהלך 2015 בחתך חודשי ועל פי מתווה:

התפלגות פיגועים מהרצועה במהלך 2015 על-פי מתווה ובחתך חודשי

התפלגות פיגועים מהרצועה על-פי מתווה בהשוואה בין השנים 2014- 2015

שיגורי** רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה לעבר ישראל בשנת 2015 בחתך חודשי

**הבהרה: השיגורים הם מספר הרקטות/פצצות מרגמה שנורו. לדוגמה: פיגוע ירי הכולל מטח של 3 רקטות/פצצות מרגמה ייספר כפיגוע אחד; שלושה שיגורים.

להלן גרפים משווים להיקף שיגורי** רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל בחתך שנים:

שיגורי** רקטות מהרצועה בין השנים 2005- 2015

שיגורי** פצצות מרגמה מהרצועה בין השנים 2005- 2015

**הבהרה: השיגורים הם מספר הרקטות/פצצות מרגמה שנורו. לדוגמה: פיגוע ירי הכולל מטח של 3 רקטות/פצצות מרגמה ייספר כפיגוע אחד; שלושה שיגורים.

חמאס - התעצמות ובנין הכוח

במהלך 2015 נקטה חמאס במדיניות של שמירת השקט מול ישראל והימנעות מהוצאת פיגועים מרצועת עזה. הירי הרקטי מהרצועה בוצע, בדרך כלל, בידי התארגנויות סלפיות סוררות (דאעש וארגוני סלפיה ג'האדיה אחרים), והוא פרי של מדיניות "הדלת המסתובבת" של חמאס, הבאה לידי ביטוי, במעצר הסוררים ושחרורם לאחר אזהרה.

לצד זאת, ניכר מאמץ של חמאס, להכווין ולממן תשתיות טרור באיו"ש, כדי לעודדן להוציא פיגועים שם. פעולות ההכוונה לביצוע פיגועים, הנחיות להכנת אמל"ח והעברת כספים למימון פיגועים, נעשות במעורבות בולטת של מגורשי החמאס /"מרחב הגדה", ובהנחיתו של צאלח אלערורי, העומד בראש "מרחב הגדה" במפקדת חמאס בחו"ל.

שמירת השקט ברצועה משרתת את חמאס לבניית כוחה הצבאי ולהתעצמות. במסגרת זו, נמשכים מאמצי חמאס להחדיר לרצועה אמצעי לחימה, כחלק מהיערכותה לקראת מערכה נוספת מול ישראל. זאת, לצד מאמצים נרחבים לייצור אמל"ח, בדגש על רקטות, פצצות מרגמה וכלי טייס בלתי מאוישים, וכן להרחבת וביסוס מנהרות התקפיות לעבר ישראל ולאימון כוחות מיוחדים, שמיועדים לפלוש לשטח ישראל באמצעות המנהרות.

מרחב סיני

מחוז סיני של "המדינה האסלאמית" (דאעש) המשיך גם השנה לנהל את פעילותו מגזרת צפון סיני (בין אלעריש לרפיח המצרית), וזאת תוך שיתוף פעולה עם חמאס וסיוע הדדי בין הארגונים.

עיקר פעילות הטרור של המחוז כוונה כנגד צבא מצרים, לרבות מתקפה רחבת היקף בגזרת שיח זוויד (1 יולי 2015), בה נהרגו קרוב למאה חיילים. בנוסף, דאעש קיבל אחריות על פיגוע הפלת מטוס נוסעים רוסי, שהמריא משארם אלשיח'/סיני (31 אוקטובר 2015). על פי נטילת האחריות שפורסמה בפומבי, מטען החבלה הוכנס למטוס, כשהוא מוסלק בפחית שתייה.

כלפי ישראל, נרשם השנה פיגוע בודד בלבד – ירי רקטי, שכלל 3 שיגורים, מסיני לעבר יישובי פתחת שלום, במהלך חודש יולי 2015, ללא נזק וללא נפגעים (רקטה אחת נפלה בשטח סיני). זאת, לעומת 13 פיגועי ירי רקטות בשנת 2014, רובן במהלך מבצע "צוק איתן".

המאמצים להבריח אמל"ח לרצועת עזה דרך סיני, נמשכו גם המהלך 2015, אך היקף ההצלחות הצטמצם. זאת, עקב פעולות, שנקטה מצרים ליצירת אזור חייץ בצד המצרי של גבול הרצועה – סיני, והצפת מנהרות הברחה במי ים.

פעילות הסיכול

במסגרת פעילות של שב"כ, בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל, לסיכול טרור פלסטיני, נעצרו בשנת 2015 מעל 3,100 חשודים בפעילות טרור. יותר משליש מהעצורים הם פעילי חמאס. 83% מהם (2,575 עצורים) מתגוררים באיו"ש, רובם (1,618 עצורים) באזור יהודה.

חקירות העצורים הובילו להגשת 1,933 כתבי אישום.

239 פיגועים משמעותיים, שתוכננו להתבצע השנה, סוכלו ונמנעו, רובם מאזור איו"ש. הבולטים שבהם: 19 כוונות לביצוע פיגועי חטיפה, 12 כוונות לביצוע פיגועי התאבדות, 120 כוונות לביצוע פיגועי ירי, 41 כוונות לפיגועי מטען, 37 כוונות לביצוע פיגועי דקירה, ו-10 כוונות לביצוע פיגוע דריסה.

במסגרת החקירות, בשנת 2015, הוסגר ונתפס אמל"ח בהיקף גדול, לרבות: 34 אקדחים; 143 רובים; 3 מעבדות נפץ, עשרות מטענים ועשרות ק"ג של חומרי נפץ.

בין הסיכולים בלט: סיכול תשתית רחבה של חמאס (25 עצורים, רובם סטודנטים באוניברסיטת אבו דיס, הסמוכה לירושלים), שפעלה בהכוונת הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, ותכננה לבצע פיגועי תופת והתאבדות בישראל. לתשתית גויסו 2 מתאבדים מאזור בית לחם, סייענים, תושבי ירושלים, הנהנים מחופש תנועה בישראל, ואף אזרח ישראלי, בדואי תושב חורה/נגב, אשר הסכים לסייע לביצוע פיגוע, באמצעות החדרת חגורת נפץ או מכונית תופת לתחומי ישראל. במהלך חקירות העצורים, בשירות הביטחון הכללי, אותרה באבו דיס מעבדת חבלה, ששימשה את התשתית, ונתפסו בה חומרי נפץ, מסוגים שונים, בכמות משמעותית (דצמבר 2015).

בנוסף, באפריל 2015, סוכלה תשתית רחבת היקף של חמאס, שפעלה בגזרת העיר שכם וכפרי הסביבה. חלק מראשי התשתית, ששימשו כמפקדה אזורית, שמטרתה לחדש את פעילות חמאס בשומרון, לרבות פעילות הטרור, הלבינו כספי חמאס באמצעות חנות תכשיטי זהב שבבעלותם. ברשות המפקדה נתפסו כספים המוערכים בשווי של כ-4 מיליון ₪. כחלק מהסיכול נחשפה חוליית טרור של חמאס במחנה הפליטים פרעה/ ג'נין, אשר חבריה רכשו משקפת ואמצעי לראיית לילה, כהכנה לפעילות טרור עתידית, אותה לא הספיקו לממש נוכח מעצרם. כמו כן נחשפו וסוכלו שתי חוליות חמאס, שעמדו לבצע פיגועים. החוליה האחת הייתה בשלבים מתקדמים במיוחד לקראת מימוש פיגוע ירי לעבר כוחות צה"ל באבו דיס, לרבות רכישת אמל"ח, אימוני ירי ואיסוף מודיעין סביב היעד, שנבחר לפיגוע (מרס 2015), ואילו החוליה השנייה, שחבריה תושבי קלקיליה, גויסו לחמאס בעת ששהו בירדן, עברו אימונים צבאיים ברצועת עזה ונשלחו לשומרון לשם הנעת פיגועים וגיוס נוספים. במהלך חקירתם (ינואר-פברואר 2015) נחשפה מעבדת חבלה בדירה במרכז שכם, בה נתפסו חומרים, המשמשים לייצור חומר נפץ למטעני חבלה, לרבות עשרות ק"ג של גופרית ו-25 גרם של "כספית רועמת".

עוד בלט השנה, סיכול הברחות במעבר "כרם שלום", שנועדו להתעצמות הצבאית של גורמי הטרור ברצועה, ובראשם חמאס. מדובר בחומרים ובאמצעים, שהכנסתם לרצועה מצריכה אישור מיוחד, נוכח היותם חומרים דו-שימושיים, המשמשים, בין היתר, לייצור אמל"ח, כגון: גרפיט, וכסף חנקתי, או אמצעים, הנדרשים לחמאס לבניית כוחה והתעצמותה כגון: כננות, מנועים ומדחסים, המשמשים לחפירת מנהרות, מצברים לסוגיהם (מקור אנרגיה חלופי), כבלי תקשורת ואביזרי פלדה. במסגרת הסיכולים, נעצרו כ-70 מעורבים (מחציתם לחקירת שב"כ), בכללם אזרחים ישראלים, תושבי הרצועה ותושבי איו"ש, סוחרים, מובילים, מאחסנים, נהגים וספקים, ובוצעו למעלה ממאה תפיסות של סחורה אסורה.

יצוין, כי מפקדות הטרור ממשיכות לראות בזרים, מלאומים שונים, פוטנציאל לגיוס לטובת החדרתם לשטח, לביצוע פעילות צבאית. בהיקשר זה יוזכר, מעצרו (יולי 2015) עם נחיתתו בנתב"ג, של חסן ח'ליל חיזראן. אזרח שבדי ממוצא לבנוני. חיזראן, שגויס בשנת 2009 לחזבאללה, התבקש על ידי מפעיליו לאסוף מידע על ריכוזי צבא ואמל"ח ובסיסים צבאיים בישראל, וכן לגייס אזרחים ישראלים, בעלי קשרים ליהודים, או לבעלי נגישות לאנשי צבא ומערכת הביטחון, או לגורמים ממשלתיים.

ערביי ישראל

מעורבותם של ערביי ישראל בפיגועי טרור נמצאת במגמת עלייה השנה, אך ממשיכה להיות מינורית. לצד זאת, במהלך גל ההסלמה, החל מאוקטובר 2015, בלטו פיגוע ירי בתחנה המרכזית בבאר שבע (18 אוקטובר, 2 הרוגים ו-8 פצועים) שבוצע בידי אזרח ישראלי, בדואי, תושב פזורת חורה שבנגב, ושני פיגועים, שבוצעו בידי ערבים ישראלים, תושבי אום אל-פחם: פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל (11 אוקטובר, 4 פצועים) ופיגוע דקירה באילת (29 אוקטובר, פצועה קל).

החל מחודש אוקטובר חלה הסלמה גם בדפוסי המחאה של ערביי ישראל. זו באה לידי ביטוי בשימוש גובר בהשלכת בקבוקי תבערה, בין היתר, לעבר כביש 6 (7-5, ו-11 אוקטובר), לעבר ניידת משטרה ביפו (8 אוקטובר), לעבר כוחות משטרה בהפגנה באום אל-פחם (7 אוקטובר) וביישוב קציר (8 אוקטובר).

גם השנה שבה ועלתה אל סדר היום תופעת השוהים הבלתי חוקיים בישראל (שב"חים), אשר חלקם נטלו חלק בביצוע פיגועים בגל ההסלמה האחרון. בלטו פיגועי דקירה, שבוצעו השנה בידי שב"חים: פיגוע בתל אביב (21 ינואר, 18 פצועים, 3 מהם באורח קשה); פיגוע בפתח תקווה (7 אוקטובר, פצוע בינוני-קל), פיגוע בעפולה (8 אוקטובר, חייל פצוע בינוני) ו-2 פיגועים בקריית גת (7 אוקטובר, 3 פצועים קל, ו-21 נובמבר, 4 פצועים באורח בינוני-קשה). יצוין, כי העלמת העין של מעסיקים, מסיעים ומלינים, הופכת אותם לשותפים בפועל לפעילות הטרור בה מעורבים שב"חים.

נמשכת תופעת ההזדהות עם האידיאולוגיה של דאעש והתמיכה בארגון. אלה באים לידי ביטוי בנכונות של צעירים, מקרב ערביי ישראל, לצאת לזירת הלחימה בסוריה, כדי להילחם לצד דאעש. בלטה השנה, בין שאר התארגנויות דאעש שנחשפו, חשיפת התארגנות של תושבי ג'לג'וליה, שאחד מחבריה, חצה את הגבול לסוריה מרמת הגולן, באמצעות מצנח רחיפה (24 אוקטובר). כיום ידוע על 32 אזרחים, מקרב ערביי ישראל, השוהים בזירת הלחימה בסוריה. 7 אזרחים נהרגו במהלך הקרבות שם.

מאז תחילת השנה נעצרו ונחקרו 41 אזרחים ישראלים, בגין תמיכה בדאעש. בלטו:

- חקירתם (אוגוסט 2015) של 3 צעירים, תושבי יפיע, שהעלתה כי הם הקימו חוליית דאעש, במטרה לבצע פעולות טרור בישראל. הם רכשו כלי נשק, ערכו אימוני ירי, ותכננו לבצע פיגוע ירי לעבר בסיס צה"ל וכן להשליך בקבוקי תבערה לעבר ניידת בתחנת המשטרה של מגדל העמק או נצרת, וכן לפעול כנגד בתי עסק ערבים, המוכרים אלכוהול.

- חשיפת התארגנות (יוני 2015) של תומכי דאעש בנגב: 6 תושבי חורה, 4 מהם מורים במערכת החינוך הישראלית, פעלו להפצת רעיונות הארגון בקרב חבריהם, מכריהם ובני משפחותיהם וכן בקרב תלמידים ומורים בין כתלי בית הספר. חלקם התכוונו לצאת ולהצטרף ללחימה בשורות דאעש בסוריה.

בתחום הסיכול בלטו: מעצר (אוגוסט) של חברי חוליית דאעש ביפיע (כנזכר לעיל), מעצר מנהלי (נובמבר) של תושב יפיע, שעדכן את מעסיקו כי הינו בדרכו לבצע פיגוע בנצרת עילית, וכן ההכרזה (נובמבר 2015) על הפלג הצפוני של "התנועה האסלאמית" כהתאחדות בלתי מותרת. (הוצאה אל מחוץ לחוק).

כן בלט השנה, פיענוח פיגוע השלכת רימון הלם (1 ספטמבר) לעבר מתחם ישיבת הסדר ביפו, שבוצע בידי ערבי ישראלי, תושב יפו, שמטרתו הייתה להניע את יושבי המתחם, אותם ראה כמתנחלים, המבקשים להשתלט על שטחי הארץ, לעזוב את המקום.

טרור יהודי

בשנת 2015 בוצעו 16 פיגועי טרור מצד יהודים, כמו בשנת 2014. לצד זאת, נרשמה עלייה בחומרתם של הפיגועים, ובמקביל במספר הנפגעים, כתוצאה מטרור יהודי.

הפיגוע הבולט ביותר הוא פיגוע הצתת בית משפחת דוואבשה, בכפר הפלסטיני דומא, (יולי 2015), בו נהרגו 3 בני אדם. בנוסף, נרשמו 5 פצועים בפיגועי דקירה ויידוי אבנים, 3 מהם באורח קשה, ו-2 באורח בינוני.

התפלגות הפיגועים בשנת 2015: 2 פיגועי דקירה; 1 פיגוע יידוי אבן על רכב חולף, שגרם לפציעה חמורה; 3 פיגועי הצתת קודשי דת (מסגד + 2 כנסיות) ו-10 פיגועי הצתה/ השלכת בקבוקי-תבערה. בלטו: ההצתה בדומא (לעיל) והצתות כנסיית דורמציון בירושלים (פברואר 2015) וכנסיית "הלחם והדגים", סמוך לטבריה (יולי 2015).

אזורי הפעילות: 10 פיגועים באיו"ש, 3 פיגועים בתחומי "הקו הירוק", ו-2 פיגועים בירושלים.

טיפולים והעמדות לדין בשנת 2015: בשיתוף פעולה בין שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, הוגשו 90 כתבי אישום, 25 מהם על פיגועים וניסיונות פיגוע.

בנוסף, 4 פעילים הושמו במעצר מנהלי, וכן הוצאו 45 צווי הרחקה מנהליים, לרבות מעצרי בית מלאים/ליליים והרחקה מאזור ירושלים.

בתחום הסיכול והפענוחים: בלט סיכול חוליה בדרך לפיגוע בכפר בית איכסא, הסמוך לירושלים (אפריל 15, הוגשו כתבי אישום). כן פוענחו: הפיגוע בדומא (לעיל, הוגשו כתבי אישום); הצתות קודשי דת (לעיל, 3 כתבי אישום- דורמציון, ו-2 כתבי אישום וצווי הגבלה מנהליים- "הלחם והדגים"); הצתת אוהל בדואי סמוך לכפר מאלכ/רמאללה (אוגוסט 2015, כתבי אישום וצווי הגבלה), וכן 3 פיגועי הצתה משנת 2014: הצתת משאית בכפר יאסוף והצתת מחסן תבואה בעקרבה/ אזור שכם (יולי 2014, 2 כתבי אישום, ו-3 כתבי אישום בהתאמה); והצתת בית מאוכלס באדירת/אזור יתיר (דצמבר 2014, הרחקה מנהלתית).

תחום האבטחה וטרור חו"ל

בשנת 2015 לא בוצעו פיגועים נגד מושאי אבטחה ישראליים. זאת, לעומת פיגוע ירי, ללא נפגעים, לעבר מבנה שגרירות ישראל באתונה, בדצמבר 2014. לצד זאת, בוצעו פיגועים נגד יעדים יהודיים באירופה, ביניהם יצוינו: הפיגוע במרכול היהודי הכשר בפריז (ינואר 2015), והפיגוע סמוך לבית הכנסת היהודי בקופנהגן (פברואר 2015). בשני המקרים הפיגוע החל כפגיעה ביעדים מקומיים, ורק בהמשך התגלגל לפגיעה ביעדים יהודיים.

בשנה זו גבר האיום מצד ארגוני "הג'יהאד העולמי", בדגש על דאעש, על יעדים שונים ברחבי העולם, כולל יעדים יהודיים/ישראליים. אלפי לוחמים, מאירופה וממדינות נוספות ברחבי העולם, נוטלים חלק בלחימה בסוריה ובעיראק, צוברים ניסיון צבאי-לחימתי, ומהווים איום משמעותי, עם חזרתם למדינות האם. איום נשקף גם מצד פעילים מקומיים, המושפעים מהאידיאולוגיה הקיצונית של ארגוני הג'יהאד, גם אם לא שהו בזירות לחימה. איום נוסף הוא האפשרות של הסתננות פעילי טרור בתוך אוכלוסיית המהגרים/פליטים, הנוהרים בהמוניהם לאירופה. בהיקשר זה תצוין, מתקפת הטרור במספר מוקדים בפריז, בנובמבר 2015. המפגעים, גורמי דאעש – חלקם בוגרי לחימה בסוריה, וחלקם הסתננו לאירופה במסווה של מהגרים מסוריה – עשו שימוש במתאבדים עם חגורות נפץ, ובביצוע ירי לתוך קהל.

בנוסף, השנה שב וחודד האיום לתעופה העולמית, מצד גורמי ג'יהאד אלה. ההערכה היא, כי גורמי דאעש הם העומדים מאחורי הפלת מטוס הנוסעים הרוסי, שהמריא מסיני, וזאת באמצעות החדרת מטען חבלה לתוך המטוס (אוקטובר 2015).

בשנת 2015 המשיכו גורמי הטרור השיעיים – איראן ו"חזבאללה" – לבסס תשתיות טרור לביצוע פיגועים עתידיים, כנגד יעדים ישראליים ברחבי העולם. כך לדוגמה, במאי 2015, נחשפה בקפריסין דירה של "חזבאללה", ובה כ-8 טונות של חומרי מוצא, המשמשים להכנת מטעני חבלה.

תחום ההגנה על המרחב הישראלי בסייבר

במהלך שנת 2015 הרחיבו היריבים השונים את פעילותם בסייבר במגוון דרכים וצורות. בלטה, תופעה של פעילות הסתה לטרור ולפגיעה ביהודים ובישראלים, דרך רשתות חברתיות ותווכי אינטרנט נוספים. פעילות זו, שבאמצעותה ניתן להגיע לקהלי יעד רבים, מציבה קושי לאיתור כוונות פיגוע מבעוד מועד.

נוכח זאת, פעל שירות הביטחון הכללי בתחום הגנת הסייבר לאיסוף, שיבוש וסיכול היריב ופעילותו - בסייבר ודרך הסייבר. במסגרת זאת, ננקטו מגוון דרכים אקטיביות, שנועדו לזהות את ערוצי ההסתה המשפיעים ביותר, ואת העומדים מאחורי ההסתה ברשתות החברתיות השונות, וכן לאיתור מפגעים פוטנציאליים, ולמעצר של חשודים כמפגעים, עד לשיבושם וסיכולם המלא.

גם השנה חוותה מדינת ישראל מגוון איומי סייבר ביטחוניים לתכליות של ריגול, חבלה וטרור. התקיפות הקיברנטיות הפכו בשנה זו להיות למרכיב משמעותי בסל הכלים ההתקפים של האויבים, אשר מעצימים את כוחם, לא רק באמצעי לחימה קינטיים, אלא גם באמצעים קיברנטים, בהם ישתמשו במלחמה כנגד מדינת ישראל. תקיפות אלו, מצד איראן, חיזבאללה ואחרים, כוונו בעיקר לעבר הממשל הישראלי ולעבר תשתיות ויעדים אזרחיים וביטחוניים שונים, במרחב הקיברנטי האזרחי. התקיפות זוהו וסוכלו בטרם נגרם נזק משמעותי, ובמקרים רבים, עוד בטרם הצליח היריב להשיג את מטרותיו. כל זאת באמצעות שיתוף פעולה, שוטף ואפקטיבי, בין שב"כ לגופים המקבילים בקהליה, והגופים המותקפים עצמם, ועל בסיס תפיסת הגנה התקפית, המשלבת בין יכולות מגוונות, שמופעלות גם בזירות אחרות, בהן שירות הביטחון הכללי פועל.