סיכום שנתי 2014

נתוני נפגעים בפיגועי טרור

במהלך 2014 חלה עלייה במספר ההרוגים בפיגועי טרור מאיו"ש ובירושלים, בהשוואה לשנה שעברה: 19 הרוגים, לעומת 6 במהלך 2013. מתוכם 16 הם אזרחים (14 ישראלים, אזרחית זרה מאקוודור, ופלסטיני תושב ירושלים) ו-3 הם אנשי כוחות הביטחון.

בנוסף, במהלך מבצע "צוק איתן", שהתנהל בחודשים יולי-אוגוסט 2014 נרשמו 73 הרוגים. בדרום נהרגו 6 אזרחים: 5 ישראלים (ביניהם ילד כבן 4 מקיבוץ נירים) ועובד זר אחד, כתוצאה מירי תלול מסלול (רקטות ופצצות מרגמה) לעבר ישראל. כן נהרגו 67 חיילי צה"ל, במהלך הלחימה ברצועה, בפיגועי מטען, ירי נ"ט וירי צליפה, ובירי פצצות מרגמה לעבר שטחי כינוס מחוץ לרצועה.

מרבית ההרוגים השנה בפיגועים הם כתוצאה מפיגועים שבוצעו בירושלים (11 הרוגים), וביהודה (5 הרוגים, לרבות 3 הרוגי פיגוע חטיפה ורצח). 3 הרוגים נרשמו בפיגועים בתחומי ישראל (מגדל העמק, פתח תקוה ותל-אביב), ואילו בפיגועים, שהתרחשו בשומרון לא נרשמו הרוגים.

בולט מספרם של הפיגועים, שבוצעו ללא נשק חם, חלקם בדפוס "המפגע הבודד", וללא תשתית ממוסדת תומכת (פיגועי דריסה ודקירה).

להלן גרף התפלגות ההרוגים בחתך חודשי ועל פי מתווה:

הרוגים מטרור פלסטיני בשנת 2014 בחתך חודשי ומתווה

להלן פירוט התפלגות ההרוגים על-פי מתווה: 6 בפיגועי דריסה (4 אוגוסט, שיח' ג'ראח/ירושלים, אזרח; 22 אוקטובר, גבעת התחמושת/ירושלים, תינוקת ישראלית ואזרחית אקוודור; 5 נובמבר, ירושלים, אזרח, שוטר, ופלסטיני תושב ירושלים, שמת לאחר כחודש מפצעיו); 5 בפיגוע דקירה וירי בבית כנסת בירושלים (18 נובמבר, 4 אזרחים ושוטר); 3 בפיגועי דקירה (1 מאי, מגדל העמק, אזרחית; 10 נובמבר חייל בתל אביב ואזרחית בצמות אלון שבות/יהודה); 3 בפיגוע חטיפה וירי, סמוך לגוש עציון/יהודה (12 יוני); אזרח בפיגוע ירי סמוך לאידנא/יהודה (14 אפריל) ואזרח בפיגוע חיתוך כבלי גלישה בבניין בפתח תקוה (16 ספטמבר).

נתוני פצועים

בשנת 2014 נמנו 63 פצועים מפיגועי טרור. זאת, לעומת 44 ב-2013.

בפיגועים, שמוצאם באיו"ש ובירושלים, המתווה, שגרם למספר הגבוה ביותר של פצועים, הוא דריסה (25 פצועים, 4 מהם במהלך "צוק איתן") ולאחריו פיגועי ירי (15 פצועים) ופיגועי דקירה (13 פצועים). מתווים נוספים: פיגועי השלכת בקבוקי-תבערה (6 פצועים); מטען: 3 פצועים (אחד מהם במהלך "צוק איתן"); יידוי אבנים: פצוע אחד (נמנים רק פיגועים עם פצועים מאורח "בינוני" ומעלה), ותקיפה (באמצעות חומצה): פצוע אחד.

להלן גרף התפלגות הפצועים בשנת 2014 על פי מתווה ובחתך חודשי (ללא מבצע "צוק איתן", להלן בגרף נפרד):

התפלגות פצועים בפיגועים במהלך 2014 על-פי מתווה ובחתך חודשי

במהלך מבצע "צוק איתן" (בחודשים יולי אוגוסט) נפצעו 312 בני אדם.

התפלגות פצועים במהלך "צוק איתן" (חודשים יולי-אוגוסט) 2014 על-פי מתווה

להלן גרפי השוואה של הרוגים ופצועים בשנים האחרונות:

התפלגות הרוגים בפיגועים בחתך שנתי

התפלגות פצועים בפיגועים בחתך שנתי

גזרת איו"ש וירושלים

באיו"ש ובירושלים חלה השנה עלייה במספר פיגועי הטרור ובחומרתם, וכפועל יוצא מכך גדל מספר הנפגעים, לרבות הרוגים.

באיו"ש בוצעו בשנת 2014 1,793 פיגועים, מתוכם: 1,342 ביהודה ו-451 בשומרון. זאת, לעומת 1,271 פיגועים ב-2013 (1,042 ביהודה, 229 בשומרון).

הגידול במספר הפיגועים באיו"ש חל בכל המתווים, אך הוא בולט בעיקר בפיגועים במאפיינים עממיים, כדוגמת השלכת בקבוקי תבערה: 1,507 פיגועים (1,136 ביהודה; 371 בשומרון), לעומת 858 פיגועים במתווה זה בשנת 2013.

פיגועים שבוצעו באמל"ח חם: ירי, מטען, רימון (לרבות השלכת מטעני צינור ורימונים מאולתרים): 272 פיגועים, לעומת 201 פיגועים בשנת 2013.

בירושלים: 346 פיגועים, לעומת 126 בשנת 2013. מתוכם, מרבית הפיגועים (320 פיגועים) במתווה של השלכת בקבוקי תבערה, לעומת 122 פיגועים במתווה זה ב- 2013.

ברקע לכך, תוצאות ומראות "צוק איתן", ההסלמה בתסיסה האלימה בעיר מאז רצח הנער משעפאט, מחמד אבו חדיר (יולי 2014), שבוצע כנקמה על חטיפת ורצח שלושת הנערים הישראלים, וכן עלייה במתיחות סביב מתחם הר הבית, שכללה הסלמה בפעילות האלימה (ירי זיקוקים, השלכת בקבוקי-תבערה) נגד כוחות הביטחון והמבקרים במתחם.

להן גרף התפלגות הפיגועים (למעט השלכת בקבוקי תבערה) בחלוקה לאזורים ועל פי מתווה:

התפלגות פיגועים באיו"ש ובירושלים בשנת 2014 על-פי מתווה ובחלוקה לאזורים

 

השלכת בקבוקי-תבערה בחתך שנתי ולפי אזור

בפיגועים, שמוצאם באיו"ש, בלט השנה פיגוע חטיפה ורצח (12 יוני) של 3 תלמידי ישיבה בגוש עציון, שגופותיהם נמצאו (30 יוני) בשדה סמוך לחלחול (אזור חברון). מבצעי הפיגוע, שני פעילי חמאס מחברון, שהפכו ל"מבוקשים", במקום מסתור בחברון, נהרגו בחילופי אש, שהתפתחו במהלך הניסיון לעצרם (23 ספטמבר).

בפועל, בשנת 2014 היה חמאס גורם האיום המרכזי באיו"ש, נוכח מאמצי הארגון לשקם את תשתיותיו הצבאיות בשטח, באמצעות המפקדות בחו"ל וברצועה.

בירושלים בלטו: פיגוע ירי ודקירה בבית כנסת בשכונת הר נוף (18 נובמבר, 5 הרוגים: 4 אזרחים ושוטר), וכן 3 פיגוע דריסה, בחצי השני של השנה, שגבו את חייהם של 6 בני אדם (4 אוגוסט: אזרח הרוג; 22 אוקטובר: אזרחית מאקוודור ותינוקת ישראלית; 5 נובמבר: אזרח, שוטר מג"ב ופלסטיני תושב ירושלים).

רצועת עזה

במהלך שנת 2014 בוצעו 121 פיגועים (לא כולל אירועי לחימה ב"צוק איתן"), שמוצאם ברצועת עזה, וזאת, על-פי ההתפלגות הבאה: 62 פיגועי ירי רקטות; 37 פיגועי ירי פצצות-מרגמה; 11 פיגועי ירי מנשק קל; 2 פיגועי ירי נ"ט; 9 פיגועי מטען.

במהלך מבצע "צוק איתן", שהתנהל בחודשים יולי-אוגוסט, נרשמו 2,470 אירועי לחימה, ובכלל זאת: 1,396 במתווה של ירי רקטות; 884 במתווה של ירי פצצות-מרגמה; 87 במתווה של ירי מנשק קל (לרבות ירי צליפה); 72 במתווה ירי נ"ט; 19 במתווה מטען; 6 במתווה חדירה; 3 במתווה התאבדות; 2 במתווה השלכת רימון; ואחד במתווה מנהרת תופת.

לאחר "צוק איתן" חלה ירידה דרסטית במספר הפיגועים מהרצועה: פיגוע אחד עד שניים לחודש.

להלן גרף התפלגות פיגועים, שמוצאם ברצועת עזה, במהלך 2014 בחתך חודשי ועל פי מתווה:

התפלגות פיגועים מהרצועה במהלך 2014 על-פי מתווה ובחתך חודשי

התפלגות אירועי "צוק איתן" (בחודשים יולי-אוגוסט) על-פי מתווה

שיגורי** רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה לעבר ישראל בשנת 2014 בחתך חודשי

שיגורי** רקטות ופצצות מרגמה במהלך "צוק איתן" (חודשים יולי-אוגוסט 2014)

**הבהרה: השיגורים הם מספר הרקטות/פצצות מרגמה שנורו. לדוגמה: פיגוע ירי הכולל מטח של 3 רקטות/פצצות מרגמה ייספר כפיגוע אחד; שלושה שיגורים

להלן גרפים משווים להיקף שיגורי** רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל בחתך שנים:

שיגורי** רקטות מהרצועה בין השנים 2005- 2014

שיגורי** פצצות מרגמה מהרצועה בין השנים 2005- 2014

**הבהרה: השיגורים הם מספר הרקטות/פצצות מרגמה שנורו. לדוגמה: פיגוע ירי הכולל מטח של 3 רקטות/פצצות מרגמה ייספר כפיגוע אחד; שלושה שיגורים.

מרחב סיני

גם השנה חתרו גורמי הטרור להשתמש במרחב סיני כזירה מרכזית להברחות אמל"ח לרצועת עזה, ולייזום פיגועים נגד ישראל, בין היתר, בהובלתם של גורמי "הג'יהאד העולמי".

למרות זאת, מרבית הפיגועים, שבוצעו בשנת 2014 מסיני, כולם במתווה של שיגור רקטות לעבר ישראל, התקיימו במהלך מבצע "צוק איתן". באחד מהם (15 יולי) נפצעו 3 אזרחים באורח קל.

כך, בחודשים יולי-אוגוסט בוצעו 11 פיגועי ירי רקטות (9 ו-2 פיגועים, בהתאמה), בהם שוגרו** 30 רקטות (24 ביולי ו-6 באוגוסט). קודם לכן, בתחילת השנה, בחודש ינואר, בוצעו 2 פיגועי ירי רקטות, במהלכן שוגרו מסיני לעבר העיר אילת, 2 רקטות, ללא נפגעים.

פיגועי שיגורי** רקטות מסיני בשנת 2014 בחתך חודשי ומתווה

**הבהרה: השיגורים הם מספר הרקטות/פצצות מרגמה שנורו. לדוגמה: פיגוע ירי הכולל מטח של 3 רקטות/פצצות מרגמה ייספר כפיגוע אחד; שלושה שיגורים.

פעילות הסיכול

במסגרת פעילות שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל לסיכול טרור פלסטיני, נעצרו בשנת 2014 למעלה מ-3200 חשודים בפעילות טרור, רובם באיו"ש. למעלה משליש ממספר העצורים באיו"ש (כ-40%) הם פעילים הנמנים עם ארגון חמאס. חקירות העצורים הובילו להגשת כ-2400 כתבי אישום.

214 פיגועים משמעותיים, שתוכננו להתבצע השנה, סוכלו ונמנעו (זאת, לעומת 187 בשנה שעברה), רובם מאזור איו"ש. מתוכם: 34 כוונות לביצוע פיגועי חטיפה, 108 כוונות לביצוע פיגועי ירי, 51 כוונות לפיגועי מטען ו-21 כוונות לביצוע פיגועי התאבדות.

בלטו: חשיפה וסיכול תשתית צבאית נרחבת של חמאס באזורים שונים באיו"ש (מאי 2014), שפעלה בהכוונת מפקדת חמאס בחו"ל, לביצוע פיגועים קשים נגד ישראל, לרבות חטיפת חיילים ופיצוץ מטעני נפץ באוטובוסים. התשתית, שהכניסה לאזור כספי חמאס, בסכום העולה על מיליון שקלים, ורכשה אמצעי לחימה רבים, תכננה, באמצעות הפיגועים, להביא לפריצת אינתיפאדה שלישית, ולהפלת שלטון הרש"פ באיו"ש. במסגרת הסיכול נעצרו עשרות פעילי חמאס והוסגרו אמצעי לחימה מגוונים, לרבות: 23 רובים, 6 אקדחים, 7 מטולי רקטות, 5 פצצות תאורה וגז, כוונות טלסקופיות ועשרות מחסניות. בחודש ספטמבר נחשפה תשתית נוספת של חמאס, שפעלה במאפיינים דומים, ואשר חלק מאנשיה, פעילי חמאס צבאיים, הוכשרו בחו"ל והוחדרו לשטח לצורך מימוש פיגועים. חלק מחברי תשתית זו הצליחו לבצע, בטרם נחשפו, פיגוע מטען (31 אוגוסט) כפול בצומת רחלים ובצומת ג'ת בשומרון, ללא נפגעים. סיכול התשתית מנע מחבריה להוציא אל הפועל שורה של פיגועי מתוכננים, כפי שעלה בחקירותיהם, לרבות: ירי ומטענים באיו"ש, פיגועי חדירה ליישובים, פיגועי חטיפה של ישראלים באיו"ש ובחו"ל, פיגועי מכונית תופת ופיגועים נגד הרכבת הקלה ביורשים ובאצטדיון "טדי".

עוד בלטו השנה, סיכול כוונה (אוקטובר 2014) של חוליית חמאס, שאנשיה תושבי האזור הכפרי בבית לחם, לפגוע בשיירת שר החוץ, אביגדור ליברמן, באמצעות ירי RPG, וכן סיכול (אוקטובר 2014) של פיגוע התאבדות באזור תל אביב, שתכננה חוליה של "הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" (גא"פ) מעתיל/טול כרם, באמצעות מחבלת מתאבדת, תושבת ג'נין, בעלת אישורי כניסה רפואיים לישראל, אשר אמורה הייתה להתחזות לאישה הרה.

ערביי ישראל

מעורבותם של ערביי ישראל בפיגועי טרור המשיכה, גם השנה, להיות מינורית. לצד זאת, בלטו אירועי התפרצות מחאה והפרות סדר, שכללו גם שימוש בבקבוקי תבערה, תקיפת נהגים יהודים, שנקלעו להפגנות והצתת רכבם (בין היתר, בכניסה לטייבה, בנובמבר 2014 ), ואף השלכת מטען צינור על כוח משטרה בפרדיס (נובמבר 2014). זאת, במיוחד סביב מספר אירועים: בעקבות רצח הנער מחמד אבו חדיר משעפאט (2 יולי), מבצע "צוק איתן" ועל-רקע מותו של הצעיר ח'יר חמדאן בכפר כנא, כתוצאה מירי של שוטר (10 נובמבר).

נמשכת תופעת ההזדהות עם האידיאולוגיה של הזרם הסלפי-ג'האדי, והתמיכה בדאע"ש (ארגון "המדינה האסלאמית", מארגוני "הג'האד העולמי), ובהקמת חליפות אסלאמית. אלה באים לידי ביטוי גם בהמשך יציאתם של ערבים ישראלים לסוריה, כדי להילחם במשטר אסד, לצדם של פעילי דאע"ש. עם זאת, עדיין מדובר בעשרות בודדות של תומכים (מתחילת הלחימה יצאו לסוריה 36 ערבים ישראלים), ולא בתופעה נרחבת. יצוין כי הציבור הערבי ברובו הגדול מוקיע תופעה זו.

השנה נמשכה מעורבות "התנועה האסלאמית" בפעילות בלתי חוקית בהר-הבית בשיתוף עם חמאס ירושלים, וכן נמשכו ניסיונות של "חזבאללה" בלבנון לגייס סוחרי סמים מקרב ערביי ישראל לטובת שימור ציר ההברחות בגבול לבנון-ישראל, שניתן לנצלו גם להברחות טרור.

בלט השנה, פיענוח פיגוע רצח הנערה שלי דדון ז"ל במגדל העמק, אשר בוצע בידי ערבי ישראלי, במתווה "מפגע בודד". בתחום הסיכול בלטו ההכרזה על "מוסד אלקדס" ועל "אעמאר אלאקצא" של "התנועה האסלאמית", שביצעו פעילות בלתי חוקית בירושלים, בשיתוף עם חמאס, כהתאגדות בלתי מותרת, וכן הוצאת הסלפיה-ג'האדיה ותנועות "הג'האד העולמי" בסוריה, דאע"ש ו"גבהת אלנצרה" אל מחוץ לחוק.

טרור יהודי

ככלל, ניכרה בשנת 2014 מגמה של ירידה בהיקף פיגועי הטרור והפשיעה הלאומנית, לצד עלייה בחומרתם. הירידה בלטה בעיקר בחצי הראשון של השנה, אך לאחר פיגועי הדריסה בירושלים, בחודש נובמבר, והפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף, חלה עלייה מחודשת, הגם שזו לא השפיעה על המגמה הכללית.

כך, מתחילת השנה בוצעו 16 פיגועי טרור בידי פעילי ימין קיצוני, החמור שבהם – חטיפה ורצח של הנער מחמד אבו חדיר משעפאט, בידי חוליה של 3 יהודים, ללא רקע לאומני קודם, ועל בסיס מניע נקמה מובהק. זאת, לעומת 25 אירועים בשנת 2013, ללא פגיעה בנפש.

הירידה חלה גם בפיגועי הטרור המכונים "תג מחיר": 10 פיגועים, מתוכם, 3 פיגועי הצתת מסגדים (אם אל-פחם; דיר אסתיא ועכרבה); הצתת בית מאוכלס בחרבת אבו פלאח/רמאללה, הצתת כיתה בבית הספר הדו-לשוני בשכונת קטמון בירושלים וכן הצתת בית בחרבת אדיראת/ דרום הר חברון. זאת, לעומת 17 פיגועים בשנת 2013, מתוכם רק פיגוע אחד של הצתת קודשי דת (מנזר בית ג'מאל).

אירועים אלימים (כולל אירועי השחתה ופגיעה ברכוש): 306 אירועים (נכון לסוף נובמבר 2014), לעומת 455 בשנת 2013. בהיקשר זה בלטו 7 אירועי תקיפה של ערבים חפים מפשע בירושלים, בעקבות פיגועי הדריסה והטבח בבית הכנסת בירושלים.

השנה חלה התגברות בשיח הלאומני המוקצן בציבור, בדגש על הרשתות החברתיות, תוך גילויי גזענות וקריאה לאלימות כלפי ערבים. בלטה, הסתה והקמת קבוצות לאומניות, לצורך ביצוע פעילות אלימה, בהובלת פעילים הנמנים עם ארגון להב"ה, בעל האג'נדה הכהניסטית, אשר הניעו פעילות הסתה ואלימות נגד ערבים, באצטלה של מאבק בהתבוללות.

נמשך השיח הציבורי בסוגיית הר הבית, אשר התעצם בעקבות ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק, והתגברות המתיחות בהר הבית בעקבות הפרות סדר קשות במקום.

בתחום הסיכול – פעילות מערכתית משולבת של שב"כ, משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, הביאה לעלייה משמעותית באפקטיביות הטיפול, וכתוצאה מכך ליצירת הרתעה.

בתוך כך, מתחילת השנה נחקרו ע"י שב"כ 43 פעילים, והוצאו צווי הרחקה מנהלתיים מאיו"ש ל-19 פעילים (לעומת 13 ב-2013). בנוסף, בפעילות אכיפה משולבת הוגבלה תנועתם של עשרות פעילים בצווי הגבלה של בית המשפט, לרבות מעצרי בית. נכון לתחילת דצמבר 2014, מוגבלת תנועתם של 62 פעילים אלימים.

בלטו השנה: מעצר והודאות בחקירת שב"כ של פעילי ימין מאזור גב ההר בשומרון, שביצעו פעולות "תג מחיר", לרבות הצתת שני כלי רכב של פלסטינים בכפר פרעתא, שבהרשעה תקדימית, במסגרת עסקת טיעון, נגזרו על המבצעים 30 חודשי מאסר בפועל; סיכול תשתית מאזור יצהר, שביצעה, במשך כשנה, שורה של פעולות "תג מחיר" בעיקר בשטחי "הקו הירוק" (אבו גוש, גוש חלב, עכרבה ועוד), וסיכול התארגנות "תג מחיר" משטחי בנימין. כן תצוין, תפיסתם המהירה של מבצעי רצח הנער מחמד אבו-חדיר, חקירתם, השגת הודאות והעברתם להעמדה לדין.

תחום האבטחה וטרור חו"ל

בדצמבר 2014 בוצע פיגוע ירי לעבר מבנה שגרירות ישראל באתונה, ללא נפגעים. הירי בוצע במהלך שעות הלילה המאוחרות. טרם נעצרו המעורבים.

בשנת 2014 נמשכו מאמצי "חזבאללה" לממש פיגוע נגד יעדים ישראליים בחו"ל. בלט, סיכול פיגוע כנגד יעדי תיירות ישראלים בבנגקוק/תאילנד, במהלך חג הפסח (אפריל 2014). הפעילים המעורבים בניסיון הפיגוע נעצרו על ידי משטרת תאילנד.

גם השנה, נמשך האיום הנשקף מקרב לוחמים, הנמנים עם ארגוני "הג'האד העולמי", המגיעים לזירות הלחימה בסוריה ובעיראק. הלוחמים: מתאסלמים, מהגרים וזרים, רובם מאירופה אך גם מאסיה (צ'צ'נים) וממקומות נוספים, עוברים אימונים צבאיים, משתתפים בלחימה וצוברים ניסיון קרבי, ולאחר מכן חוזרים למדינות האם במערב.

בהיקשר זה יוזכר, פיגוע הירי (מאי 2014) במוזיאון היהודי בבריסל, שבוצע בידי אזרח צרפתי, מוסלמי ממוצא אלג'ירי, אשר חזר מסוריה. בפיגוע נהרגו 4 בני אדם, 2 מהם ישראלים.

תחום ההגנה על המרחב הישראלי בסייבר

במהלך שנת 2014 סוכלו ושובשו, על ידי שירות הביטחון הכללי, עשרות תקיפות סייבר, שנועדו לפגוע בביטחון המדינה, באמצעות חדירה וגרימת נזק ליעדים במרחב הקיברנטי האזרחי בישראל.

בלטו, בחודש יולי 2014, במהלכו התקיים מבצע "צוק איתן", ניסיונות לשבש את תשתית האינטרנט בישראל, על ידי מתקפת מניעת שירות .DDOS התקפות סייבר היו גם סביב ציון "יום ירושלים האיראני"; לילת אל-קאדר, ותום חודש הרמדאן.

שירות הביטחון הכללי בתחום הגנת הסייבר, פעל לאיתור וסיכול התקפות אלה, תוך קיום קשר עם הגופים המדינתיים, המונחים על ידו, וכן גם מול גופים פרטיים.