מבצע "עמוד ענן"

בין הפיגועים שבוצעו: הפעלת מטענים לעבר כוח צה"ל, שעסק בגדר (6 בנובמבר, 3 חיילים נפצעו); הפעלת מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל (8 בנובמבר, חייל נפצע קל); ירי טיל נ"ט לעבר רכב ממוגן, שביצע סיור בט"ש סמוך לגדר המערכת (10 בנובמבר, 4 חיילים נפצעו, 2 מהם באורח קשה).בין הפיגועים שבוצעו: הפעלת מטענים לעבר כוח צה"ל, שעסק בגדר (6 בנובמבר, 3 חיילים נפצעו); הפעלת מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל (8 בנובמבר, חייל נפצע קל); ירי טיל נ"ט לעבר רכב ממוגן, שביצע סיור בט"ש סמוך לגדר המערכת (10 בנובמבר, 4 חיילים נפצעו, 2 מהם באורח קשה).

לאחר שמונה ימים של לחימה במסגרת המבצע, ב-21 נובמבר 2012 בשעה 21:00, נכנסה לתוקפה הפסקת האש, אשר הושגה בתיווך גורמים בינלאומיים.

במהלך תקופת מבצע "עמוד ענן", שהחל עם יירוטו (ב-14 בנובמבר 2012) ברצועת עזה, של אחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, שוגרו מהרצועה לעבר ישראל קרוב ל-1,700 רקטות, וכן למעלה מ-50 פצצות מרגמה. את הירי הובילו החמאס ו"הג'יהאד האסלאמי" (הגא"פ). לצד הרקטות בלט גם שימוש בירי טילי נ"מ ו-נ"ט מתקדמים, ללא נפגעים.

למעלה מרבע מכלל הרקטות ששוגרו לעבר ישראל (436) יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל". פחות מאחוז אחד מכלל הרקטות (0.6%, כ-10 רקטות) רקטות ארוכות טווח (60 ק"מ ומעלה), מתוכן: 7 שוגרו לעבר גוש דן, ו-2 לעבר ירושלים.

כמחצית מהרקטות (50.74%) ששוגרו היו לטווח קצר (עד 20 ק"מ) והיתר (48.65%) לטווח בינוני (60-20 ק"מ). הערים המטווחות ביותר בדרום הארץ היו: באר שבע (255 שיגורים), אשדוד (163 שיגורים), אשקלון (70), אופקים (66) וקריית מלאכי (48 שיגורים).

6 ישראלים נהרגו, במהלך המבצע: 4 אזרחים (3 תושבי קריית מלאכי, ותושב הפזורה הבדואית בחבל אשכול) ו-2 חיילים, וכן נפצעו 231 ישראלים, רובם (218) באורח קל.

בצד הפלסטיני נהרגו כ-80 פעילי טרור ונרשמו מעל 1,100 פצועים.

במהלך שמונת ימי הלחימה תקף צה"ל, בשיתוף שב"כ, כ-1,500 מטרות ברצועת עזה, הושמדו אלפי רקטות ובכללם פגיעה משמעותית במערך רקטות ארוכות הטווח (פאג'רים). נפגעו חוליות של מבצעי ירי רקטות (כ-150). בנוסף, הותקפו למעלה מ-210 מנהרות, רובן מנהרות הברחה בגבול הרצועה-סיני (ציר "פילדלפי"), ומקצתן מנהרות תופת/ לחימה של חמאס. יצוין, כי באמצעות מנהרות ההברחה שהותקפו הוברח לרצועה אמל"ח איכותי רב מלוב וסודאן, כגון רקטות ארוכי טווח וטילי נ"ט ו-נ"מ מתקדמים. דבר אשר היווה מרכיב מרכזי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור ברצועה.

עוד במהלך המבצע, הותקפו קרוב ל-70 יעדים צבאיים של חמאס וגא"פ, הכוללים מוצבים ומחסני אמל"ח, מערך ייצור ופיתוח של כלי טיס בלתי מאויישים וכן מטרות המהוות סמלי שלטון של חמאס, אשר להן זיקה לפעילות צבאית של ארגון חמאס, מתוכם כ-30 בתים של מפקדים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, אשר בחלקם שימשו גם כמחסני אמל"ח. בין אלה יצוינו: ביתו של ע'אזי אבו טמעה, מפקד חטיבת מחנות המרכז, שביתו שימש כמחסן אמל"ח, ופיצוצי המשנה, לאחר תקיפת הבית, הביאו לנזק ולנפגעים בסביבתו. כן הותקפו בתיהם של מחמד סנואר, מפקד חטיבת העיר ח'אן יונס, ביתו של מחמד אבו-שמאלה, מפקד אזור הדרום, ביתו של אחמד ע'נדור, מפקד חטיבת צפון הרצועה, ביתו של עז-אלדין חדאד, מפקד חטיבת דרום העיר עזה, וביתו של עצאם דעליס, יועצו של ראש ממשלת חמאס, אסמאעיל הניה, ובכיר במערך הברחת כספי הטרור של הארגון לרצועה.

יצוין, כי במהלך התקיפות נעשה מאמץ למנוע פגיעה בחפים מפשע, ולצמצם למינימום האפשרי את הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים.

התקיפות ברצועה, אשר הסבו נזק משמעותי, והלחץ הישראלי המתמשך, שנתן את אותותיו בצמצום היקף הירי היומי, הם שהובילו, בסופו של דבר, את חמאס להסכים להפסקת אש. זאת, בין היתר, מתוך הבנה כי הציבור הפלסטיני ברצועה אינו מעוניין בכניסה קרקעית של ישראל לרצועה, דבר שאף עלול היה לשנות את המאזן לרעת חמאס.

ברקע לדברים תצוין, עלייה ברמת האלימות באיו"ש על רקע המבצע – לרבות הפגנות הזדהות רבות משתתפים, ותהלוכות תמיכה בתושבי הרצועה, שבחלקן גלשו להפרות סדר ולעימותים אלימים עם כוחות צה"ל בנקודות החיכוך. כמו כן נרשם רף גבוה של אירועי טרור, לרבות: פיגועי דקירה, יידוי אבנים (ישראלית נפצעה קשה, 20 נובמבר), השלכות בקבוקי-תבערה ואף הנחת מטען דמה ברכבת הקלה בירושלים. בניסיון לרסן את גל ההסלמה, בוצע, (בליל 22-21 נובמבר) מבצע מעצרים, במהלכו נעצרו למעלה מ-50 פעילים, שהיו מעורבים בפעילות ההסלמה.

ב-21 נובמבר 2012, בוצע פיגוע מטען באוטובוס בתל אביב, בו נפצעו 29 אזרחים ישראלים, רובם באורח קל. שירות הביטחון הכללי עצר, בתוך מספר שעות, את מבצעי הפיגוע – התארגנות מקומית של פעילי חמאס ו"הג'יהאד האסלאמי", מהכפר בית לקיא/רמאללה, שהסתייעו באזרח ערבי ישראלי (שקיבל אזרחות במסגרת איחוד משפחות) שמוצאו מבית לקיא, אשר הניח את המטען באוטובוס.

מצ"ב גרף נתונים: