פרשת חטיפתו ושחרורו של אזרח ישראלי בטול כרם

ידיעות ראשונות על חטיפה

על חטיפתו של שאול משעניה נודע ב-23 אוגוסט בשעה 1800, לאחר שנהג מונית (מ.ז.), תושב טול כרם, התייצב במשטרת טול כרם ודיווח על חטיפת יהודי שנסע במונית שלו.

הנהג, שזומן מייד לתחקור בידי אנשי השב"כ, מסר כי הוא נוהג להסיע נוסעים בקו טול כרם-קלאנסווה, וכי באותו יום, בשעה שעמד להסיע לקלאנסווה יהודי מבוגר ומספר נשים, הגיעו מספר צעירים, הורידו מהמונית את הנשים, ובאיומי נשק הכריחו אותו, יחד עם שכנו הצעיר, להסיעם עם היהודי, לאזור הוואדי שבין הכפרים ספארין ובית ליד.

בהגיעם למחוז חפצם ירדו הצעירים ועמם היהודי, וציוו על הנהג לשוב למקום בשעה 1600, על מנת לקחת את היהודי בחזרה לטול כרם. לדברי הנהג, כאשר שב למקום לא מצא את היהודי, ועל כן שב לטול כרם ודיווח למשטרה. הוא הוסיף ואמר, כי לא הכיר את החוטפים ואף לא את החטוף.

בשלב זה לא התקבל כל דיווח על היעדרות של אזרח ישראלי.

הרחבת המידע

תחקורם של סוחרי זהב בעיר טול כרם, שזומנו באותו ערב לבניין הממשל הצבאי, אימת את סיפור החטיפה. אחד הסוחרים ציין כי בעיר נפוצה שמועה בדבר חטיפת יהודי המכונה "אבו מוסא", המוכר כמי שמגיע לעיר על רקע סחר בזהב, ואשר ביקר באותו יום בחנותו לרגל עסקיו. סוחר זה ציין, כי "אבו מוסא" נוהג להשאיר את מכוניתו בתחנת דלק בקלאנסווה, ולהגיע במונית לטול כרם.

אותו סוחר מסר עוד, כי שמע מבן דודו כי הבחין בשני מבוקשים תושבי האזור: ח'אלד קטו ועבד אלפתאח ראשד (המכונה "כושי"), שלדבריו, עקבו אחרי היהודי, וחטפו אותו בכניסה לאחת מחנויות הזהב בעיר.

בעל החנות הנ"ל זומן ובתחקורו מסר כי "אבו מוסא" אכן הגיע לחנותו, וכי בפתח החנות ניסו שני צעירים לתקוף אותו. לדבריו, הוא הכניס את "אבו מוסא" לחנותו, במטרה להגן עליו ולהרגיעו, ולאחר שוידא כי שני הצעירים נעלמו, שלח אותו לכיוון תחנת המוניות.

בשלב זה זומן נהג המונית לתחקור חוזר. תחילה טען כי חוטפי משעניה, כ-7 במספר, פעלו בגלוי לעין כל, ולא היו רעולי פנים, אך הוא אינו מכיר איש מהם. התנהגותו הסגירה כי הוא מסתיר מידע, ובדבריו נתגלו סתירות. לפיכך הוא הועבר לחקירה, במהלכה הודה כי זיהה את המכונה "כושי", כמי שניהל את החטיפה. זהותו אומתה בידי שכנו של הנהג, שהיה במונית.

ח'אלד מרמש – קצה חוט אל החוטפים

2 הצעירים המוזכרים לעיל היו מוכרים לשירות הביטחון הכללי, שאף ניסה לעוצרם, יום לפני החטיפה (22 אוגוסט) בגין מעורבותם בביצוע פיגועים והפרות סדר באזור, אך ללא הצלחה. המידע החדש על מעורבותם בחטיפה, הגביר את המוטיבציה לעוצרם. על-מנת להגיע אליהם הוחלט לעצור את תושב העיר ח'אלד מרמש, שהיה מוכר כחברו של "כושי".

ב-24 באוגוסט בשעה 0400 לפנות בוקר, התייצב מרמש, חברו של "כושי", בבניין הממשל. בחקירתו הוא מסר כי לאחר שנפוצו בעיר שמועות על החטיפה, הוא נפגש עם "כושי", שסיפר לו על אחריותו לחטיפה, יחד עם ח'אלד קטו ועם צעירים נוספים מכפרי הסביבה, ביניהם צבחי ח'לף, תושב הכפר עבוש.

מרמש מסר עוד, כי הבין מדבריו של "כושי" כי משעניה מוסתר באזור הכפר עבוש, והוסיף כי "כושי" סיפר שמכוניתו של משעניה נלקחה מתחנת הדלק בקלאנסווה והועברה לטול כרם. עובדה זו אומתה עם בעל תחנת הדלק, ומאוחר יותר באותו היום אותרה המכונית, כשהיא שרופה.

חיפושים בכפר עבוש וחילוץ החטוף

בעקבות המידע על אפשרות הימצאות החטוף בכפר עבוש הוחלט על חיפושים בכפר, במטרה לאתר את משעניה או את מי מחוטפיו. במהלך הפעולה נעצר צבחי ח'לף, אשר נחקר בשטח ובתחילה הכחיש כל קשר לחטיפה. לאחר חקירה מאומצת (בליל 25-24 באוגוסט), הודה, ח'לף כי "כושי" ביקש ממנו להצטייד במזון ולהתלוות אליו לבאר מים חרבה, בפאתי הכפר עבוש, אליה הורד משעניה על ידי חוטפיו. ח'לף הביע נכונות לצאת לשטח ולהצביע על מקום הבאר.

בשלב זה החלו ההכנות בשירות הביטחון הכללי ובצה"ל לחילוצו של משעניה, כאשר בהן לוקח חלק אף אלוף פיקוד מרכז דאז, איציק מרדכי. בבוקרו של ה-25 באוגוסט, בסביבות השעה 10:30, יצא כוח ימ"מ עם צבחי ח'לף לאזור בו הוסתר משעניה. על הכפר עבוש הוטל עוצר.

ח'לף הוביל אל באר המים, ובהגיעו למקום הוא הסיר ערימת זרדים וגילה פתח צר של בור בעומק של כ-5 מטרים. בבור נמצא משעניה כשהוא בריא ושלם, והוא חולץ ממנו בסיוע קצין צה"ל. משעניה סיפר כי יום קודם לכן שמע קולות חיילים בקרבת הבור, אך הוא לא העז לקרוא לעזרה, מפחד שיבולע לו רע מצד חוטפיו.

מעצר החוטפים

לאחר החילוץ התקיים בו ביום מבצע בטול כרם לשם מעצרם של המבוקשים "כושי" וקטו. ה-2 נעצרו בדירתו של אחד מסייעניהם, בעודם סועדים.

בחקירתם ציינו החוטפים, כי לא תכננו מראש את החטיפה, אך כאשר משעניה כבר היה בידיהם ביקשו לנצל את ההזדמנות לביצוע עסקת חילופי שבויים, לשחרורם של השיח' עביד, פעיל חזבאללה בכיר מלבנון, שהיה עצור בישראל, ושל נצ'אל זלום, פעיל של "הג'יהאד האסלאמי" מראמאללה, שביצע פיגוע דקירה ברחוב יפו בירושלים (3 מאי 1989), בו נרצחו 2 ישראלים ונפצעו 3 נוספים.

באשר למכוניתו של משעניה, סיפרו החוטפים כי נטלו ממשעניה את המפתחות ושלחו להביאה מקלאנסווה לטול כרם. כוונתם הראשונית הייתה למכור את המכונית, אך בסופו של דבר, חששו כי היא תוביל לחשיפתם ולכן הציתו אותה.

החוטפים – שחלקם היו פעילי "הג'האד האסלאמי" וחלקם אנשי "כוחות ההלם" של פת"ח – הודו גם בביצוע שורה של הפרות סדר באזור טול כרם, וכן בהתנכלויות ובפגיעה בחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. "כושי" הודה גם בתקיפת יהודי שהגיע לשוק בטול כרם לשם ביצוע קניות, שבועיים קודם לכן.

מעצר כלל המעורבים בפרשיה הושלם כחודשים לאחר מכן (אוקטובר 1989) עם מעצרם של ראש החוליה רשאד ג'בארה וסגנו מחמד צאלח סיפי.

עם סיומה המוצלח של פרשת חטיפתו של שאול משעניה העביר מזכיר הממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, מכתב תודה אל הרמטכ"ל ואל ראש השב"כ (27 באוגוסט 1989). להלן צילום שלו: