תפיסתה של ספינת הנשק KARINE- A שיועדה לרש"פ
על סיפונה נחשפו מאות פריטי אמל"ח, לרבות רקטות ופצצות מרגמה בקטרים שונים, טילי נ"ט, מוקשים, נפצים, רימוני רסס, חנ"מ תיקני איכותי מסוג C-4, רובי סער מסוג קלצ'ניקוב ורובי צליפה, תחמושת רבה וכן סירות גומי, ציוד צלילה, וכ-80 מכלי ציפה.
מדובר בסיכול משמעותי ביותר שנגע למאמצי הרש"פ להצטייד באמל"ח, שהתגברו במיוחד מאז תחילת האינתיפאדה השנייה (מספטמבר 2000). ברקע לכך, שאיפתה של הרש"פ ליצור מאזן הרתעה מול ישראל ולהגיב למהלכיה הצבאיים ב"שטחי A".
חקירות צוות הספינה בידי חוקרי שב"כ שפך אור על ההברחה הימית הגדולה, בה היו מעורבים בכירים ברש"פ ואנשי הכוח הימי של פת"ח, ואשר מומנה על ידי אנשי "משמרות המהפכה" האיראנים וגורמי "חזבאללה" בלבנון.
הספינה נרכשה בלבנון, נרשמה בסודאן והועמסה באמל"ח מול חופי איראן
תפיסת הספינה בלב ים לא הייתה מקרית. מתחילת מאי 2001, לאחר יירוט ספינת הנשק "סנטוריני", החל להתקבל מידע ממנו ניתן היה להסיק, כי בכוונתה של אותה רשת לבצע הברחת אמל"ח בדרך הים. במידע נרמז על אפשרות לשינוי מדפס פעולה: באמצעות ספינת צי סוחר גדולה במיוחד, אשר תעבור בציר הים האדום.
המידע הצביע על מעורבות גורמים איראניים ובכירים ב"חזבאללה" בלבנון. מהצד הפלסטיני בלטו עאדל מע'רבי, קניין הרכש הראשי ברש"פ; פתחי ראזם, סגן ראש הכוח הימי של פת"ח, ופואד שובכי, ראש מנהלת הכספים של "הביטחון הכללי", ששימש, באותה עת, כמעין גזבר של יו"ר הרש"פ, ערפאת, וכאחראי הכספים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
מבצע ההברחה ארך זמן. תחילה אותרה ספינה מתאימה, ובספטמבר 2001 הוחל בהליך רכישתה בלבנון במעורבותו של מע'רבי, ובמימון חלקי של "חזבאללה". באוקטובר הועברה הספינה לסודאן לבדיקה, שם אף הוסדר רישומה בבעלות חדשה, תימנית, ושמה שונה ל-Karine-A. במקביל, במצרים אותר צוות ימאים שהוטס לסודאן, משם יצאה הספינה לתימן. בדצמבר 2001 הגיעה הספינה לחופי איראן (מול האי קייס), והאמל"ח, שמקורו באיראן, הועמס עליה בלב ים.
שניים מאנשי הצוות, שעלו לספינה בתימן, תודרכו בלבנון כיצד להשתמש בתאי הציפה. על פי התכנון, החדרת האמל"ח לשטחים נועדה להתבצע באמצעות 3 ספינות דייג, שהיו אמורות לחבור לספינה מול חופי אלכסנדריה, ומשם לגרור את תאי הציפה, ובהם אמל"ח, לנקודת משלש סמוך לחופי עזה.
ברש"פ מכחישים, בשב"כ חוקרים
חשיפתו של מטען אמל"ח כה גדול שיועד לרש"פ העמיד את ערפאת ואת בכירי הרש"פ במבוכה גדולה. ברש"פ הכחישו כל קשר לספינה, וערפאת, בצעד טקטי שנועד להפחית לחצים בינלאומיים, הכריז על הקמת ועדת חקירה.
13 אנשי צוות הספינה נעצרו והועברו לחקירה. הנחקרים המרכזיים היו אנשי הכוח הימי של פת"ח: הקפטן עמר מחמד חסן עכאוי, יליד 1957, במוצאו מעילאר/טול כרם; קצין המכונות הראשי ריאד צאלח מצטפא עבדאללה, יליד 1965 במוצאו מראבא/ג'נין; הצוללן סאלם מחמוד חסני אלסנכרי, יליד 1959, במוצאו מטריפולי/לוב ואחמד מחמד עבד אלבאדי חריס, יליד 1965, שנכנס לשטח עם כינון הרש"פ ב-1994, ושימש מאז כשומר במעגן של ח'אן יונס.
שלושה מהחשודים המרכזיים הועמדו לדין ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים: הקפטן עכאוי נידון ל- 25 שנות מאסר, ועל ריאד עבדאללה ולאחמד חריס נגזרו 17 שנות מאסר. סאלם סנכרי (הצוללן) שוחרר ב-29 ינואר 2004 במסגרת חילופי השבויים עם "חזבאללה", לאחר שלא נמצאו די ראיות להעמדתו לדין. סנכרי ריצה בעבר 7 שנות מאסר, לאחר שנעצר ב-1985 על ספינת המחבלים "אטבירוס", שהתכוונה לבצע פיגוע מיקוח באמצעות הנחתת סירות גומי מול חופי בת ים. הוא גורש מישראל ב-1992.
אנשי הצוות הנותרים, שמונה מצרים וירדני אחד, שלא היו מודעים טרם עלייתם לספינה כי מדובר בהברחת אמל"ח לרש"פ, לא הועמדו לדין והוצאו נגדם צווי גירוש למדינותיהם.
סוף דבר: גם שובאכי מרצה עונש מאסר בישראל
אנשי פת"ח/הרש"פ שהיו מעורבים בהברחה, פתחי ראזם ועאדל מע'רבי, שנגדם תלוי צו מעצר בישראל, לא שבו מאז לשטח, והם מתגוררים בתוניס וביוון. פואד שובאכי, שישראל הפעילה לחץ למצות עמו את הדין, שהה "במעצר" בתנאים נוחים במתחם הממשל של ערפאת ברמאללה. בהמשך נכלל שובאכי בהסכם שבמסגרתו הועברו רוצחי השר זאבי ז"ל לכלא הרש"פ ביריחו, בפיקוח של פקחים בריטיים. רק במרס 2006, בעקבות עזיבת הפקחים הבריטים, עצרה ישראל את רוצחי השר ואת שובאכי, והעמידה אותם לדין. שובאכי הורשע על חלקו בפרשת Karine-A, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר, אותם הוא ירצה עד לשנת 2025.
פרשת הספינה Karine-A הייתה, באותה עת, הניסיון המשמעותי ביותר של הפלסטינים להברחת אמל"ח דרך הים, אך לא האחרון שבהם. מאמציה של איראן להעביר אמל"ח לארגוני הטרור נמשכים כל העת. כך, למשל, במרס 2014 נתפסה ספינת הנשק C KLOS, לצד ניסיונות להברחת אמל"ח דרך מנהרות הברחה ברצועת עזה.