זהר ליפשיץ ז"ל

זהר נולד בתל אביב ביום י"א תמוז תשט"ז, 20 יוני 1956, להוריו ישראל ז"ל ודבורה, אח לרזי וליאור.

גדל והתחנך בחולון בבית ציוני בעל ערכים לאומיים ודמוקרטיים כאחד.

התחיל את לימודיו בבית הספר היסודי "הס" בתל-אביב וכשעברה משפחתו לחולון השלים לימודיו בבית הספר היסודי "הערבה".

המשיך לימודיו בתיכון "קוגל" בחולון וסיימו בגיל 17, במגמה ריאלית, כתלמיד הצעיר ביותר בכיתתו.

זהר היה חובב היסטוריה, ספרות, מוסיקה ושירה ואהב לטייל ברחבי הארץ.

זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים, בנובמבר 1973, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השיריון.

סיים קורס מפקדי טנקים, מש"קי טנקים וקורס קציני אג"מ בשיריון. בסיומו של קורס קציני אג"מ בשיריון עסק בהדרכה, תוך שהוא משתדל לא רק ללמד את חניכיו מיומנויות מלחמה, אלא גם להעניק להם ערכים.

שירת חמש שנים בצה"ל, מתוכם שנתיים בקבע.

עם שיחרורו, בשנת 1979, החל ללמוד הנדסת מכונות באוניברסיטת תל-אביב.

באפריל 1981 נישא לאשתו – רונית.

בשנת 1982, במקביל ללימודיו, החל עבודתו בשירות הביטחון הכללי כמאבטח.

זמן קצר לאחר שהשלים את לימודיו באוניברסיטה, פרצה מלחמת "שלום הגליל".

זהר נקרא לשירות מילואים,היה מוכן נפשית להצטרף ללחימה ויצא עם יחידתו לחזית בלבנון, שם היה בחוד הכוח שלחם נגד סוריה בבקעת הלבנון.

הגדוד שלו נשלח לכיוון כביש ביירות דמשק ואחרי יום של קרבות קשים תחת אש תופת הגדוד מצא עצמו במתחם סורי על יד כפר סולטן יעקב.

אור ליום ו' הטנק נפגע וזהר בעומדו בצריח, נפל בקרב.

זהר נפל במילואים, בקרב סולטן יעקב בלבנון, ביום ו', כ' סיוון תשמ"ב, 11 יוני 1982.

בן 26 היה בנופלו.

הניח אישה, הורים, אחות ואח.

במשך יותר משנה וחצי נחשב כנעדר ורק ביום א' תמוז תשמ"ד, 1 יולי 1984, בעת החלפת שבויים עם סוריה, הוחזרה גופתו לישראל.

קבור בבית העלמין הצבאי בחולון.

יהי זכרו ברוך