בנימין (בני) פרץ ז"ל

שני הוריו של בני עלו עם משפחותיהם ממרוקו ובני היה בנם הבכור.

אח ליורם, אילנית, יואב, כוכבה, מיכל ואלירן.

בני גדל והתחנך במושב אביבים. למד בבית הספר היסודי מורשה, המשיך לימודיו בתיכון המקיף האזורי שבמושב מירון, במגמת מכונאות רכב.

בני התגייס בשנת 1986 לחיל החימוש כמכונאי מרכבה בחטיבה 602 ובשנת 1989 המשיך לשירות קבע בגדוד 9 בתפקיד מחט"פ  (מפקד חוליה טכנית פלוגתית), במהלך שירותו בגדוד עבר הכשרות רבות ומגוונות, למד לימודי הנדסאי תעשייה וניהול והתקדם לתפקיד מנהל עבודה גדודי, בשנת 2012 קודם לדרגת רנ"ג.

במסגרת תפקידו כמנהל עבודה, לקח בני חלק במבצעים רבים ומלחמות וביניהם:  "מבצע ענבי זעם", "חומת מגן", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ועוד. בהן פעל בני במקצועיות, אומץ לב ותושייה על מנת להכשיר, למגן ולחלץ טנקים תחת אש. על פועלו במלחמת לבנון השנייה קיבל בני בשנת 2007 את הצטיינות הרמטכ"ל.

בכל עת ניכרו בו רוח המשימתיות, המסירות, החריצות, האכפתיות לזולת ונועם ההליכות. ערכיות ואהבת המולדת היוו נר לרגליו ומנוע לפועלו למען ביטחון המדינה.

במהלך שירותו פגש בני במנעד רחב של חיילים והפך ל"אבא"  של חיילי ואנשי הקבע ביחידה, תמיד ראה בעיניו בחשיבות עליונה את ערך הרעות והערבות ההדדית ודאג להשריש את המסר לפקודיו. בני היה אדם ערכי והתאפיין באותנטיות, הקפיד בכל עת לדרוש מפקודיו מקצועיות ומהימנות בעבודה, התמדה, נחישות ומשמעת עצמית- כך הקפיד להתנהל ולהתנהג בעצמו תוך הקפדה על דוגמא אישית, הפגנת אכפתיות, אמפתיה וטוב לב. רעות ואמינות היו המוטו שלו כמפקד לפקודיו.

בשנת 2013, קיבל בני פרס "מפעל חיים" כאות הערכה והוקרה על פועלו במשך שנים רבות עבור צה"ל.

בשנת 2014, השתחרר בני מצה"ל ובשנת 2016, התגייס בני לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) בתפקיד מפקח טכני וממונה בטיחות בתעבורה.

בני היה אמון על כשירות רכבים מבצעים ובטיחות בתעבורה במרחב ירושלים ויהודה.

היה פעיל מאוד ובעל מסירות גבוה לעבודתו, תמיד שאף ללמוד ולהתמקצע.

פעל ביצירתיות ומקצועיות והיה בעל כישורים טכניים וידע נרחב בתחום המכונאות.

כמו כן פעל רבות לקידום תחום הבטיחות בתעבורה במרחב ובארגון.

בני היה אהוב מאוד בקרב עמיתיו לעבודה, היה איש צוות ובעל יחסי אנוש מצוינים.

כמו במהלך שירותו הצבאי בני גידל דורת של עובדים לא רק במקצועיות אלא גם באנושיות והטביע את חותמו בכולם.

בנימין נשא לאישה את יעל בשנת 1992 ויחד הקימו את ביתם בעיר בית שמש. בשנת 2023, העתיקו את מגוריהם לעיר בית שאן. בשנת 2010, נולדה בתם הודיה. בני היה איש משפחה ואב אוהב ומסור, משפחתו הייתה בראש מעייניו. בני הארי באורו המיוחד והיווה עוגן, אוזן קשבת ודמות שהיא מודל לחיקוי עבור כלל הסובבים אותו. בצניעותו האופיינית, הרבה בנתינה וחסד שהיו מנת חלקו, בני העניק מליבו הרחב לכל שנדרש.

קריאת ספרים הייתה תחביבו העיקרי, אהב להרחיב ידיעותיו בעולם הרוח, הדת והמסורת והקדיש לכך חלק ניכר מזמנו. בני ניחן בשקט "עמוק" אשר היווה רשת ביטחון לסובבים אותו, באופן דומה הוא מצא את השקט בעולם הספר. צניעות ופשטות נמנו בין מאפייניו הבולטים, אף שהיה בעל ידע נרחב בשלל תחומים, לא גבה לבו.

בנימין (בני) פרץ נפטר ביום כ"ט אייר תשפ"ד. הותיר אחריו אישה , בת, הורים ושישה אחים.

בן 56 בפטירתו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בית שאן.

יהי זכרו ברוך